עולם הספורט הישראלי מרכין ראש עם פטירתו של יעקב גולדפרב, מגדולי שועריה של הפועל טבריה ומי שלבש את מדי נבחרת ישראל בשנות ה-60, שהלך לעולמו בגיל 88.

גולדפרב נולד בתל אביב בשנת 1938 ובנעוריו עבר עם משפחתו לקיבוץ גינוסר שעל שפת הכנרת. כבר מצעירותו ניחן בכישרון אתלטי נדיר והצטיין במספר ענפים במקביל, ובראשם כדורסל וכדורעף. אל עולם הכדורגל המקצועני הגיע לאחר שציידי כישרונות מהפועל טבריה הבחינו בו במשחק בליגה האזורית של עמק הירדן. הצטרפותו לקבוצה ב-1959 נחשבה לפריצת דרך משמעותית במועדון, שכן עד אז התבסס הסגל באופן בלעדי על שחקנים תושבי העיר.

בין הקורות הפך גולדפרב לעמוד התווך של הקבוצה. גולת הכותרת הייתה בעונת 1960/1961, אז הצעיד את הפועל טבריה למסע עלייה היסטורי מליגה ב' הישר אל הליגה הלאומית (הליגה הבכירה דאז). סגנונו התאפיין בזריזות יוצאת דופן, זינוקים אקרובטיים ואינסטינקטים חדים, ובסיום עונת הבכורה שלו בליגה הלאומית נבחר ל"הפתעת העונה". בהמשך, בעונת 1963/1964, אף נבחר להרכב נבחרת העונה של הליגה הבכירה.

גולדפרב קנה לעצמו מוניטין של מומחה בעצירת פנדלים, לאחר שהדף חמש מתוך 11 בעיטות עונשין שנבעטו לעברו בליגה הבכירה. היכולת המרשימה הזו הובילה את מאמן הנבחרת דאז, גיולה מנדי, לזמן אותו למדים הלאומיים, ובשנת 1962 רשם גולדפרב שלוש הופעות בין קורות נבחרת ישראל.

במקביל לקריירה על הדשא, גולדפרב עבר להתגורר ברמת גן כדי ללמוד הדרכת ספורט במכון וינגייט, אך שמר על נאמנות מוחלטת לקבוצתו ונסע פעמיים בשבוע בדרכים המאתגרות של אותם ימים כדי להתאמן בטבריה. בסך הכול שיחק ארבע עונות עם טבריה בליגה הבכירה ועונה נוספת בליגה א'. פרק מרתק במיוחד בקריירה שלו נרשם ב"עונה הכפולה" (1966-1968), כאשר עבר לשמשון תל אביב וחלק את עמדת השוער ברוטציה עם לא אחר מאשר יעקב חודורוב. 

עוד ב-

סוף עידן בכדורגל העולמי: כריסטיאנו רונאלדו פרש מנבחרת פורטוגל

לכתבה המלאה

בגיל 30 החליט גולדפרב לפרוש ממשחק פעיל, אך נשאר על כר הדשא כמאמן. הוא הדריך במשך שש שנים את מכבי יבנה והעלה אותה מליגה ב' לליגה א' בעונת 1975/1976. בהמשך, בעונת 1979/1980, אימן את הפועל מרמורק בליגה א' דרום. לצד כל אלה, המשיך לתרום רבות גם לענף הכדורעף: הוא שיחק ואימן באליצור תל אביב, ואף הצעיד את הקבוצה לפסגת ליגה א', כספורטאי ומחנך שהטביע חותם עמוק בספורט הישראלי.