השוק
מנכ"ל לאומי חנן פרידמן: "החלטה מצוינת של בית המשפט"
מנכ"ל בנק לאומי התייחס להחלטת בית המשפט לדחות את התביעות הייצוגיות נגד שופרסל ומקדונלד'ס, והבהיר כי לצד ההגנה על צרכנים שנפגעו, יש להציב גבולות: "הגיע הזמן לחייב בהוצאות גבוהות את מי שמנצלים את ההליך לרעה"
מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, הביע תמיכה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שדחה בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד קבוצת שופרסל וחברת אלוניאל, מפעילת מקדונלד'ס בישראל. בעקבות ההחלטה, שעסקה בטענות להפרת חוק הספאם במסגרת משלוח חשבוניות דיגיטליות ללקוחות, קרא פרידמן להטיל הוצאות משפט משמעותיות על מי שמגישים תביעות סרק ומנצלים לרעה את מנגנון התובענות הייצוגיות.
בציוץ שפרסם ברשת X כתב פרידמן: "החלטה מצוינת של בית המשפט. תביעות ייצוגיות הן כלי חשוב להגנה על הציבור ולתיקון עוולות, וכשהן מוצדקות צריך לעודד אותן. אבל יש מי שהפכו את הכלי הזה לעסק של תביעות סרק. הגיע הזמן לחייב בהוצאות גבוהות את מי שמנצלים את ההליך לרעה, ובמקביל להבטיח שמי שבאמת נפגע יוכל לתבוע ולקבל פיצוי".
צילום מסך מרשת X
דבריו של פרידמן מגיעים בעקבות פסיקתה של השופטת כרמית בן אליעזר, שדחתה את הבקשות שהוגשו נגד 2 החברות. במרכז ההליך עמדה השאלה האם שילוב תוכן שיווקי בחשבוניות דיגיטליות שנשלחות ללקוחות, לאחר שהסכימו לקבל אותן באמצעים דיגיטליים, מהווה הפרה של הוראות חוק התקשורת, המוכר כחוק הספאם.
במקרה של שופרסל, התביעה הוגשה בעקבות רכישות ברשת Be Pharm. המבקש טען כי לאחר שהסכים לקבל חשבונית באמצעות מסרון, צורף אליה תוכן שיווקי שהזמין אותו להצטרף למועדון הלקוחות וליהנות ממבצעים והנחות, ללא הסכמה נפרדת לקבלת פרסומות. בית המשפט קבע כי עיקר ההודעה היה שירותי, כלומר העברת החשבונית שהלקוח ביקש לקבל, וכי התוכן השיווקי היה משני ומוגבל בהיקפו.
השופטת הבחינה בין הודעה שעיקרה פרסומת לבין הודעה שמטרתה המרכזית היא מתן שירות ללקוח. עוד צוין כי המידע השיווקי שהופיע בחשבונית הדיגיטלית היה זהה למידע שנכלל בחשבונית נייר רגילה. בית המשפט התייחס גם לכך שהמעבר לחשבוניות דיגיטליות הוא מדיניות רצויה, בין היתר בשל היתרונות הסביבתיים שלה.
בפסק הדין נקבע כי גם אם ניתן להצביע על אי-עמידה מלאה בכל הוראות החוק, אין בכך בהכרח כדי להצדיק ניהול הליך ייצוגי. בית המשפט ציין כי לכל היותר מדובר בהפרה גבולית, שאינה גורמת נזק או טרחה של ממש ללקוחות, וכי יש לבחון האם השימוש בכלי המשפטי הרחב של תובענה ייצוגית אכן נדרש בנסיבות המקרה.
בהקשר זה התייחס בית המשפט גם להליכים דומים שהוגשו בעבר. לפי פסק הדין, המבקש היה מעורב בעבר ב-11 בקשות דומות, כתובע או כבא-כוח, כאשר מרביתן הסתיימו בהסתלקויות מתוגמלות. במקרה הנוכחי נוהל ההליך עד להכרעה שיפוטית, לאחר שמיעת ראיות והגשת סיכומים.
בסופו של דבר נדחתה בקשת האישור נגד שופרסל, והמבקש חויב לשלם לחברה 30 אלף שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. גם הבקשה הנוספת נגד אלוניאל נדחתה, ובית המשפט חייב את המבקש בהוצאות נוספות בסך 30 אלף שקל. בסך הכול מדובר בחיוב של 60 אלף שקל בשני ההליכים.
עוד ב-
ההחלטה מדגישה את ההבחנה בין תובענות ייצוגיות שנועדו להגן על הציבור ולספק סעד לנפגעים, לבין מקרים שבהם בית המשפט אינו מוצא הצדקה להפעיל את הכלי המשפטי הזה. פרידמן מצדו ביקש להבהיר כי אין מדובר בהתנגדות לתביעות ייצוגיות ככלל, אלא בצורך להבטיח שהן ישמשו למטרה שלשמה נועדו, תוך הטלת מחיר כלכלי על מי שעושים בהן שימוש לרעה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
