אחרי שאף בנק לא הסכים להלוות לאל על כסף, משרד האוצר החליט להציל את אל על בדרך יצירתית.

המתווה החדש יחייב את אל על לגייס הון נוסף בהיקף של 105 מיליון דולר כש-43 מיליון דולר מהסכום יגוייס מבעלי השליטה בחברה, משפחת רוזנברג.

לאחר הגיוס תעביר המדינה לחברה 210 מיליון דולר במזומן וזאת בתמורה להטסת עובדי המדינה הזכאים לטיסות מהמדינה לצורך עבודתם (בעיקר הכוונה לאנשי ביטחון אבל לא רק) ב-20 השנים הקרובות. היוון הסכום הזה שמסתכם ב-210 מיליון דולר יועבר, כאמור, במזומן לחברה.

על פי תנאי ההסכם, המדינה לא תשלם סכומים נוספים לחברה בתמורה להטסת מאבטחים גם אם יהיה שינוי במספר הכרטיסים שהמדינה תזדקק להם. הסעיף הזה אמור לעבוד לשני הכיוונים כך שאם יוטסו פחות מאבטחים המדינה לא תקבל פיצוי ולהיפך, המדינה לא תשלם סכומים נוספים אם תטיס יותר מאבטחים.

המתווה החדש אמור לסיים את סגת המשבר באל על כשיש קוץ משמעותי בתוכנית הזו, היא אינה דורשת התייעלות מהחברה שסובלת מהסכמי שכר מופלגים ולא יעילים בעיקר מהטייסים שהיו אמורים לתרום את חלקם להצלת מקום העבודה שלהם ולקצץ במספר המשרות ולוותר על הטבות מפליגות ולא רלוונטיות במצב הנתון בו נמצאת החברה.

כזכור, עם תחילת משבר הקורונה נקלעה אל על למשבר גדול. אל על הייתה עוד טרם משבר הקורונה במצב כלכלי בעייתי בעיקר בשל ניהול בעייתי של בעלי השליטה הקודמים ודרישות הולכות וגדלות של וועדי העובדים השונים ובעיקר ועד הטייסים. כדי למנוע מאל על לקרוס הסכימה המדינה שהחברה תצא לגיוס הון, תפתח את הסכמי העבודה עם העובדים ותגייס הלוואה מהמערכת הבנקאית, הלוואה שתובטח בערבות מדינה בשיעור של 75%.

מאחר ואף בנק לא הסכים להלוות לאל על כסף בתנאים האלה, יצאה החברה בגיוס הון במסגרתו איבדה משפחת מוזס בורוביץ' את השליטה בחברה ואלי רוזנברג רכש את השליטה בה. אך גם הפעם לא הסכים שום בנק להלוות לחברה כסף בעיקר בשל העובדה כי הסכמי העבודה הבעייתיים בחברה משמרים את הבעייתיות בה והופכים את ההלוואה למסוכנת מאוד עבור הבנק.