ביום ראשון אמורה ועדת הכלכלה להתחיל בדיונים על "הבנקאות הפתוחה", רגע לפני הדיון הראשון הצליחה המערכת הבנקאית להכניס עז לחוק שתבלום את המומנטום האדיר בו נמצא עולם הפיננסים הישראלי.

העז האומר היא דחיה של חצי שנה ביישום החוק, כלומר התחרות בין הבנקים תיכנס במלואה לתוקף בסוף שנת 2023. כן, שמעתם נכון, במקום שהתחרות תיכנס לפעולה במלוא המרץ כמו שרצה בנק ישראל ומשרד האוצר, הנה הצליחה המערכת הבנקאית לכופף את הרגולציה כך שתקבל אורך נשימה שיאפשר במעלה הדרך לסכל אותה לגמרי.

נסביר במה דברים אמורים: חוק הבנקאות הפתוחה נכנס בחלקו הראשון כבר לתוקף. כלומר ניתן היום לעבור בנק בלחיצת כפותר באתר האינטרנט כשהבנק הקולט יכול לקבל (מתוקף הוראה של הפיקוח על הבנקים) מידע על חשבון העו"ש של הלקוח ומכאן לצאת ולהעניק לו הצעות מתחרות.

בשלבים הבאים הבנקים היו אמורים לקבל את המלוא המידע על פעילות כרטיסי האשראי של הלקוח ולאחר מיכן את המידע על פיקדונות והלוואות וכן הלאה. למעשה משול הדבר למעבר בין קופות החולים כשהתיק הרפואי עובר עם הלקוח בין קופת חולים אחת לשניה והרופא הקולט יכול להמשיך את הטיפול שניתן ללקוח מבלי להתחיל את הליכי הבירור מההתחלה.

נכון לתיקון שהצליחו הבנקים להכניס לחוק, התחרות שהייתה אמורה לעלות שלב בחודש ינואר הקרוב ולאחר חצי שנה עוד שלב, ואחר עוד שלב. תידחה בחצי שנה, דחייה שתאפשר להם לתקוע את הכניסה של מתחרים חדשים לשוק.

גורמים כלכליים איתם שוחחנו אמרו כי הטענה המרכזית של הבנקים היא שהם צריכים זמן להיערך למסירת המידע, אך הנושא כבר מצוי לפתחם מספר שנים עם פרסום דו"ח ועדת שטרום ששם הוחלט על העברת מידע מבנק אחד למשנהו. אבל גורמים כלכליים בכירים טוענים כי כל דחייה ביישום הרפורמה תעלה ללקוחות הבנקים 3 מיליארד שקל בשנה. כן, התשלומים העודפים שמשלם משק בית בישראל למערכת הבנקאית מוערך בכמה מאות שקלים (סדר גודל של 200 שקל בחודש) מידי חודש, סכום שמצטבר לכמעט 3 מיליארד שקל בשנה.

נזכיר, הדרך של גורם פיננסי כמו קרן פנסיה, חברה חוץ בנקאית מסודרת, בנקים חדשים, חברות כרטיסי אשראי וכן הלאה להעניק הצעות בעלות ערך ללקוחות היא באמצעות קבלת מקסימום מידע על הלקוח וככה לתפור לו חבילה אטרקטיבית. ללא המידע הזה התהליך עלול להיעצר או להאט באופן ניכר עד כדי מניעה של כניסת שחקנים חדשים לשוק, שחקנים שיוזילו מחירים, ישפרו את השירות ללקוח וכן הלאה.