הפיקוח על הבנקים, אימת התעשייה ואולי הגורם הרגולטורי היחיד שפועל ביעילות במישור היחסים של המערכת הבנקאית מול הלקוחות. הפיקוח פרסם היום את הדו"ח שלו לשנת 2020 ממנו עולה כי השנה שעברה הייתה שנת שיא במספר התלונות שהוגשו לפיקוח מה שמשקף אמון רב של הציבור במפקח על הבנקים - אמון שהוא הבסיס לקיומו של כל רגולטור.

מנתוני הפיקוח על הבנקים עולה כי 24% מכלל הפניות אליו בנוגע ליחסים בין הבנק ללקוח התבררו במוצדקות. תלונות רבות נוספות לא הוכרעו על ידי הפיקוח אך הועברו לבנקים עצמם כדי שאלה יטפלו בהם ותלונות רבות נוספות נפתרו במישור הזה כשהמפקח היה הגורם המתווך בין הבנק ללקוחות.

פילוח הנתונים מגלה שבנק מזרחי היה הבנק עם שיעור תלונות מוצדקות (שהוכרעו על ידי הפיקוח) של 12.8% והוא הבנק עם השיעור הנמוך ביותר של התלונות המוצדקות שהוכרעו על ידי המפקח. אחריו בנק הפועלים עם שיעור תלונות מוצדקות שהוכרעו על ידי המפקח של 18.3%. הבנק הבינלאומי מיד אחרי בנק הפועלים עם שיעור תלונות מוצדקות של 23.8% ובמקומות האחרונים עם חוסר שביעות רצון בולט הן של הלקוחות והן של הפיקוח היו בנק לאומי שסובל מבלגן ניהולי עם שיעור תלונות מוצדקות שהוכרעו של 28.9% ובנק דיסקונט עם שיעור 34.7%.
 

עוד ב-

בנק לאומי הסתבך: תלונה של לקוח עלתה בקנס של מיליון שקל

לכתבה המלאה

בדיקות רוחביות שביצע הפיקוח על הבנקים במערכת הבנקאית הניב תוצאות לא טובות עד כדי שהפיקוח חייב את המערכת להחזיק כסף ללקוחות בהיקף כספי כולל של 14.7 מיליון שקל. כך למשל בנק לאומי חויב להחזיר ללקוחות מיליון שקל לאחר שלא נתן הטבות בדמי כרטיס לחיוב מיידי לסטודנטים למרות שהם היו זכאים לפטור מעמלה.

בנק הפועלים חויב להחזיר 10 מיליון שקל לסטודנטים, חיילים ובעלי חשבון צעיר לאחר שלא נתן להם הטבות שהובטחו להם כשפתחו את החשבונות. בנק דיסקונט הגדיל ועשה כשגבה מלקוחות 350 אלף שקל בגין מכתב התראה שהיה אמור לשלוח אך לא שלח אותם בפועל מה שלא הפריע לו לחייב את הלקוחות בעמלה ולכן הבנק חוייב להחזיר ללקוחות 350 אלף שקל.