אם צריך לנקוב בנקודות על ציר הזמן בהן הכלכלה העולמית (והחברה העולמית) עומדת בפני משבר/ מבחן קריטי הרי שהשנים 2020 ו-2021 ירשמו כשנים כאלה. התפרצות הקורונה הכניסה בשנת 2020 את העולם למגבלות תנועה חריפות וחריגות כשהדרך להימנע מגלישה למשבר מהסוג שמביא איתו מלחמות עקובות מדם הייתה פשוט להדפיס כסף, להזרים אותו לכלכלה וככה למנוע הידרדרות של משקי בית, עסקים וגופים פיננסיים למשבר.

שנת 2021 תירשם בספרי ההיסטוריה כשנה בא השתחרר הלחץ מהסגרים של 2020 ואז עלתה השאלה הקריטית: איך ישתחרר הקפיץ הזה ומה הוא יעשה לכלכה העולמית. כרגע נראה שהכל עובד כמו שצריך: סגר הקפיא את הכלכלה, הקפיץ השתחרר וכולם רצים לקנות הכל מכל הבא ליד, תחילתו של תהליך אינפלציוני (קונצנזוס התחזיות ל-2022) וצמצום מוניטרי שיצנן את כל הטוב הזה.

שוק החוב הוא אחד השווקים החשובים ביותר בכלכלה המודרנית ויש שיגידו שהוא השוק החשוב ביותר והוא הכרחי להתפתחות של כלכלה והבורסה היא המקום לזה.

כדי להבין אם הכלכלה במגננה או במתקפה כדאי להסתכל על שוק החוב. ככל שיותר חברות מגייסות וככל שהריביות נמוכות יותר הרי שנוצקים היסודות להמשך התפתחות כלכלית בריאה. מובן שיש גבול ליכולת של עסקים לגייס חוב וגם אם השוק נותן להם לא תמיד כדאי לקחת אותו ועדיף לעבור לשוק המניות אבל כרגע, לפחות ב-2021 נראה ששוק החוב עדיין לא נמצא בנקודת שובע.

שנת 2021 הייתה שנה מצוינת לעולם החוב, חברות חזרו לגייס, המשקיעים ששו להשקיע כסף והנה כולם מרוצים. כדי להבין את המקום שנמצא בו שוק החוב הרי שכדאי להסתכל על חברות הנדל"ן האמריקאיות שהשוק המקומי היה סגור בפניהן בשנה האחרונה, חזרו לגייס ואפילו סכומים נחמדים שמזכירים ולו במעט את ההיקפים של 2018.

צריך לזכור, יש מחלוקת בין המשקיעים סביב ההשקעה בחברות הנדל"ן האמריקאיות אבל נראה שהכל מסכימים: מדובר בחברות עם סיכון מוגבר ולכן התשואה גבוהה יותר ומכאן שיש לבצע בדיקה של כל חברה באופן ספציפי, אבל באופן עקרוני, כשהחברות האלה חוזרות לגייס ניתן להניח שהמשקיעים מרגישים נוח עם היכולת שלהן לשרת את החוב - וזה טוב.