הקונצנזוס בקרב הכלכלנים מדבר על זה שהמהפכה המשפטית תזעזע את הכלכלה פחות בטווח הקצר כמו שהיא תהיה הרסנית לטווח הארוך. קשה לא להסכים עם הקונצנזוס הזה, בטח כשהוא מלווה במחקרים על מה שקרה במדינות אחרות שעברו תהליך דומה לזה שעוברת ישראל בימים האלה. אבל לנושא "הטווח הקצר" צריך להתייחס קצת יותר לעומק.

מספר בכירים בשוק ההון שיודעים דבר וחצי דבר על תנועות ההון שבו, אומרים השבוע שלמעשה מה שמחזיק כרגע את שוק ההון הישראלי זו התקווה לפשרה, או סוג של פשרה. "השוק מת. אין עסקאות חדשות. אני לא מדבר על גיוסים כמו של ישראכרט ובז"ן אלא של חברות בינוניות שבאות לשוק למחזר חובות פעם בכמה זמן. חברות חדשות שאנחנו פחות מכירים. הם פשוט לא באים לשוק.
 

עוד ב-

זה רציני - יציאת הכסף מישראל עולה לשלב המדאיג באמת | טור שישי

לכתבה המלאה

"אני אסביר, זה לא שהם לא באים. הם כן באים אבל המשקיעים עם העיניים לחו"ל ולא רוצים לשמוע על עסקאות עם חברות מקומיות. ואני אומר לך, החברות הישראליות האלה לא רעות. בימים אחרים אפשר היה לתת להם כסף עם בטחונות כאלה או אחרים ובריבית כזו או אחרת. אבל פשוט אף אחד לא מוכן לשמוע מהם כרגע" אמר לי אחד הבכירים האלה.

אולי אלה רעשי רקע? אולי קריסה של סיליקון ואלי בנק? אולי קרדיט סוויס? ואולי זו האווירה המקרו כלכלית שרחוקה מלהתייצב? שאלתי את הבכיר שענה "אל תטעה. הכלכלה הישראלית הייתה אמורה להיות היום במקום אחר. כשכל העולם סובל מחוסר יציבות. ישראל הייתה אמורה לקלוט כאן לא מעט דולרים. זה לא רק ההייטק אבל בעיקר ההייטק. בישראל של עד לפני כמה חודשים היו הזדמנויות יוצאות מהכלל בתשואות לא רעות. אבל כל הסיפור של ההתייבשות של השוק זו המהפכה הזו.

"בגיוסים גדולים ראינו תמיד את הנציגים של המשקיעים הזרים מרחרחים ולא פעם מכניסים כסף. היום הם לא שם וזה מפחיד את המשקיעים הישראלים. כשאנחנו מנסים לברר איתם (עם הזרים, נ"כ) מה קורה, הם אפילו לא עונים לנו. כאילו ירדנו להם מהעיניים. ואני לא מדבר על בנק הפועלים או דיסקונט או מזרחי. הם משלמים היום קצת יותר היום על כסף, אבל כל מי שהוא לא בנק או חברת ענק – צריך ללכת לבנק או להתארגן על כסף לבד".

ובכל זאת, איך אתה קובע שזו ההשפעה של המהפכה המשפטית? "אני יותר מידי שנים בשוק" הוא אמר "אף פעם לא ראיתי דבר כזה. לא בקורונה ולא בסבבי לחימה אלימים. כשאני כן מגיע לשיחה עם קולגות בחו"ל הם שמים מהר מאוד את הדברים על השולחן. הם שואלים על המצב כאן ואיך שאני מתקדם לעסקים. הם מנתקים מגע ואומרים שזה לא הזמן, אבל שנשמור על קשר ואפילו לא מתקדמים להצגת העסקה בקווים כלליים, לבדוק התכנות. הם פשוט מנפנפים אותנו".

השיחה הזו עם הבכיר הובילה אותי לשיחה עם גורם בכיר אחר בשוק ההון. אחד ממנהלי ההשקעות הגדולים בישראל שנחשב למאוד אגרסיבי, אחד שלא מפחד לפתוח פוזיציות גדולות על השוק, גם כשהכיוון שלו לא הכי פופולרי. הבכיר הזה אישר את הדברים. "עיקר הלקוחות שלי הם מאירופה. חלקם יהודים עשירים וחלקם קרנות זרות ומשקיעים זרים טהורים, שאין להם קשר רגשי לישראל אלא עסקים בלבד.

"אלה ממשיכים לעבוד איתנו אבל מבקשים מאיתנו להפנות את ההשקעה לחו"ל. כלומר לאתר השקעות בארה"ב ובנקודות מסוימות באירופה. באופן עקרוני, היחס בין השקעות שעשינו עבורם בישראל בשנים האחרונות ולמעשה עד לפני חודשיים שלושה, היה 60:40. כלומר 60% מהכסף היה השקעות בישראל ו-40% היה בחו"ל. היום אנחנו ביחס של 10:90 ואותם 10% שאנחנו משקיעים להם בישראל זה בעסקאות קלות יחסית. השקעות מהשורה הראשונה בלי כמעט סיכון ובלי כמעט תשואה. את הסיכון ופוטנציאל התשואה, הם מבקשים מאיתנו לאתר להם בחו"ל".

מה אתה אומר להם כשהם שואלים על המצב כאן? "באופן עקרוני אנחנו מעריכים שמתישהו תבוא פשרה. נכון, ישראל לא תהיה כמו שהייתה עד לפני חצי שנה, אבל פשרה טובה תעצור את דימום הכסף הזה". ואם לא תהיה פשרה? "אני לא יודע, עוד לא התחלנו להיערך למצב כזה, אבל יכול להיות שאחרי פרסום מתווה הנשיא והתגובות אליו" צריך להתחיל לחשבו אחרת. אנחנו לא רוצים להפסיד את הלקוחות האלה".

ננסה רגע לספר את סיפורה של הכלכלה הישראלית בשנת 2023. שוק הנדל"ן, רווי עובדים, עתיר כסף ומלא מסים, הולך ומתייבש. בחודש פברואר נלקחו משכנתאות בהיקף כספי של 5.7 מיליארד שקל אחרי שבינואר הסכום הזה עמד על כ-6.5 מיליארד שקל. בשנה שעברה, לפני העלאות הריבית הקצב החודשי הממוצע במערכת הבנקאית היה של משכנתאות בהיקף של 11 מיליארד שקל. עכשיו, תחשבו מה קורה לשוק הנדל"ן כשרוכשי הדירות נעלמים להם.

נמשיך, האינפלציה עלתה בפברואר ב-0.5% לקצב שנתי של 5.2% וזה נתון גבוה, הרבה יותר מידי גבוה. עכשיו בנק ישראל יצטרך להגיב בעוד העלאת ריבית והשאלה הגדולה היא של כמה. עכשיו מה זה עושה? הוצאות המימון של הפירמות ימשיכו לעלות וזה אומר שכסף שהיה אמור לצאת להשקעות בעסקים, ילך לתשלומי ריבית. אז אם אתה עסק שיש לו גישה לבנק, המצב שלך עוד טוב. תשלם יותר, אבל תקבל את הכסף. אם אתה נסמך על כסף משוק ההון? מצבך לא טוב.

התהליכים האלה הופכים את תקציב המדינה (שנזכיר, עדיין לא פורסם אלא מדובר בתקציב שהוא נייר ריק) לבדיחה. עולמות ההייטק מתייבשים. אלה שלא מתייבשים יוצאים לחו"ל. ענקיות הטק מפטרות עובדים בקצב מסחרר והגל הזה אם עוד לא הגיע לישראל, יגיע אליו בקרוב. שוק הנדל"ן מתייבש והוצאות המימון של הפירמות הולכות וגדלות. מה זה יעשה לגביית המסים ומכאן לגירעון (הממשלה עסוקה רק בלחלק כסף כרגע והרבה מממנו)? זה יעשה רע, רע מאוד.

ננסה רגע לתכלל את האירוע הזה. שני הבכירים כשהגיעו לשורה התחתונה העריכו שללא פשרה בטווח הזמן הקרוב, או לפחות ראשית מו"מ הגיוני ושקוף, הרי שאנחנו הולכים לקראת דולר ברמה של 4%, עוד מכה של הבורסה בתל אביב למטה, עוד מכה של תשואות האג"ח למעלה ועכשיו תארו לעצמם את המצב הזה. מה זה יעשה לקרנות הפנסיה, מה זה יעשה לקרנות ההשתלמות, מה זה יעשה לאינפלציה ומכאן לריבית. אז אם מישהו חשב שהנזק לכלכלה הישראלית, אם תצמא המהפכה הזו לפועל, יהיה לטווח הארוך בלבד? כדאי שייחשב מסלול מחדש, הטווח הקצר הולך להיות כואב. הנזק לטווח הארוך, יהיה כבר קטלני.

ושיהיה בהצלחה לכולם.