בהתאם לתחזיות המוקדמות, הכנסות המדינה ממיסים יורדות והוצאות הממשלה גדלות, ללא קשר למצב הכלכלי והתחזיות להמשך השנה. בחודש מרץ הסתכם הגירעון הממשלתי ב-2.7 מיליארד שקל כשהוצאות הממשלה גדלו ל-43.5 מיליארד שקל, לעומת 41.9 מיליארד שקל בחודש מרץ אשתקד. הכנסות הממשלה ממיסים הסתכמו ב-40.8 מיליארד שקל, לעומת 42.8 מיליארד שקל במרץ שעבר.

מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה ממיסים ב-120.7 מיליארד שקל בעוד הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכמו ב-106.6 מיליארד ששקל. נזכיר כי הוצאות הממשלה מתחילת השנה גדלו ב-4.4% בהשוואה להוצאות בתקופה המקבילה בשנה שעבר, בזמן ממשלת השינוי.

נזכיר כי מאז שקמה ממשלת נתניהו הוזהרו בכיריה שלא להגדיל את ההוצאות ללא מקור תקציבי ממספר סיבות. הסיבה הראשונה הייתה כי העלאות הריבית בעולם יתחילו לחלחל לכלכלות הריאליותוהן יגרמו לירידה בפעילות הכלכלית העולמית ומכאן גם בישראל. הירידה בגביית המיסים בישראל מקבלת משנה תוקף בגלל פעילות חריגה של ענף ההיי-טק בשנה שעברה שהביאה לגבייה עודפת.

נתון שני שיש לשים אליו לב והוא חוקי המהפכה המשפטית שעלולים, אם אכן יחוקקו, להביא לנדידה של חברות רווחיות מישראל החוצה ויפגעו בהכנסות המדינה ממיסים הן בשל המיסים הישירים שהן משלמות והן מהמיסים שמשלמים המעגלים השני והשלישי של החברות הללו.

מניתוח הנתונים כפי שפורסמו על ידי משרד האוצר עולה כי ההוצאה על מערכת הביטחון ירדה בכמעט 4% בעוד נרשמה עלייה משמעותית בהוצאות של הממשלה על המשרדים האזרחיים בדגש על מה שמכונה "משרדים חברתיים".

עוד ב-

השיחה של נתניהו ומודי'ס: ב-100 ימים חזרנו עשורים אחורה | טור שישי

לכתבה המלאה

בסך הכל ניתן לראות, כפי שהכל חששו עם פרסום הדרישות הקואליציוניות של החברות בממשלה הנוכחית, כי מידי חודש עולה ההוצאה הממשלתית ללא מקור הכנסות תואם. כך למשל בחודש ינואר הסתכמו הוצאות הממשלה ב-30.4 מיליארד שקל (לעומת קצת יותר מ-29 מיליארד שקל בינואר אשתקד), בחודש פברואר הסתכמו הוצאות הממשלה ב-32.8 מיליארד שקל (לעומת 31.1 מיליארד שקל בחודש פברואר אשתקד) ובחודש מרץ המשיכו לגדול ההוצאות לרמה של 43.5 מיליארד שקל (לעומת 41.9 מיליארד שקל במרץ אשתקד).