אין שום מקום לשיקולים כלכליים בכל הנוגע לגידול מזון בסיסי בתחומי ישראל. ישראל חייבת לגדל את כל מה שדרוש לה לצרוך השרדות במקרה של מצור ימי. כל שר אוצר שפוי, חייב לדאוג שלחקלאי ישראל תהיה אפשרות לגדל ולהתפרנס, כדי שבכל בוקר, יוכלו המדפים בחניות להיות מלאים בכל מה שדרוש לקיום הוגן של כלל האזרחים, גם ללא אספקה מבחוץ. במידה שדרושה סובסידיה, יש לשלם סובסידיה. יבוא, רק במקרים קיצוניים ולא על חשבון יצור מקומי. שרי חקלאות לדורותיהם בגדו בתפקידו של המשרד ולא בחלו ביבוא "זול" על פני ייצור מקומי, עם כל המתשמע מכך. החקלאות היא הקשר לאדמה, לא מפעלי הי-טק שניתן להעביר לכל מקום, או להעסיק עובדים בארצות אחרות. אחרי שהמדינה מבטיחה את המזון הבסיסי בכל עת, אפשר לפתח ענפים אחרים. כנראה ש"נערי האוצר" לומדים בשיעורי הכלכלה אך ורק את נושא "הרווח" בכל מחיר ולא את חשיבות הביטחון התזונתי.