פול מרינו, סמנכ"ל הכנסות בחברת Themes, התייחס להחלטת הריבית הצפויה בארה"ב וציין כי השוק כמעט משוכנע שהפדרל ריזרב יעלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס. לכן, דווקא החלטה להותיר אותה ללא שינוי עשויה להיות ההפתעה הגדולה של הערב. 

"כדאי לזכור שהגישה של קווין וורש לאינפלציה שונה במידה מסוימת מהתפיסה המוניטרית המסורתית. לאורך השנים הוא טען שאינפלציה אינה תוצאה אוטומטית של צמיחה חזקה, אלא מושפעת גם ממדיניות פיסקלית, גירעונות, מגבלות היצע, רגולציה ומאזן הפד. במקביל, השקעות ב-AI, החזרת פעילות ייצור לארה"ב והתרחבות ייצור האנרגיה יכולות לתמוך בצמיחה ובתעסוקה מבלי לייצר בהכרח לחץ אינפלציוני", מסביר מרינו. 

עוד מציין המומחה, כי אם לוקחים את המסגרת הזו ברצינות, גם החלטה שלא להעלות את הריבית אינה בהכרח סותרת את תפיסת העולם של וורש. "השאלה שהוא עצמו הדגיש היא האם הנתונים האחרונים מצביעים על שינוי משמעותי במגמות הבסיסיות, ולא האם נתון אינפלציה בודד היה גבוה או נמוך מהצפוי.

מצד שני, בג'קסון הול וורש נשמע ניצי יותר והבהיר כי רצף נתוני האינפלציה המתונים עדיין לא הוכיח שיפור משמעותי במגמה. לכן, אם הפד יבחר הפעם שלא להעלות את הריבית, הוא יצטרך להסביר היטב מדוע המסקנה שלו השתנתה".

לטענתו, מבחינת השווקים, העלאה של 25 נקודות בסיס כבר מגולמת במידה רבה במחירים. לכן, דווקא החלטה שתפתיע את הקונצנזוס, ובעיקר החלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי, יכולה לייצר תגובה חיובית מפתיעה בשוקי המניות. השאלה היא האם וורש יעדיף לדבוק באיתותים הניציים שנתן בשבועות האחרונים, או לתת יותר משקל לתמונה הרחבה של הצמיחה והאינפלציה.

ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר בחברת Leverage Shares, הביעה את עמדתה בנושא וטענה כי המידה והפד יבחר שלא להעלות את הריבית, האתגר המרכזי עלול לעבור מהר מאוד משוק המניות לשוק האג"ח.

"המשקיעים יצטרכו להחליט כיצד לפרש החלטה כזו. אפשרות אחת היא שהפד מעריך שהלחצים האינפלציוניים האחרונים הם זמניים ולכן אינו רואה צורך להגיב אליהם מיד. אבל קיימת גם פרשנות אחרת, בעייתית יותר: שהפד נסוג מהקו הניצי שלו בעקבות לחץ פוליטי. הפרשנות השנייה עלולה להיות משמעותית במיוחד עבור האג"ח הארוכות. אם השוק ירגיש שהפד פחות מחויב למאבק באינפלציה, הוא עשוי לדרוש פרמיית סיכון גבוהה יותר, והתוצאה יכולה להיות דווקא עלייה נוספת בתשואות ארוכות הטווח".

לטענתה, העיתוי הופך את המבחן הזה למורכב עוד יותר. ממשל טראמפ הפעיל לחץ משמעותי להורדת ריבית, בעוד משרד האוצר האמריקאי הגדיל את פעילות רכישות האג"ח הארוכות שלו במטרה להתמודד עם העלייה בתשואות.

במקביל, תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים כבר חצתה את רף 5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. לכן, עבור וורש מדובר במבחן אמינות שנע בשני הכיוונים. העלאת ריבית תתיישב עם המסר הניצי שהעביר בג'קסון הול, אבל עלולה להגביר את הלחץ בשוק האג"ח.

עוד ב-

העלאות הריבית בדרך: מה יקרה למניות שלכם בקרוב?

לכתבה המלאה

מנגד, הותרת הריבית ללא שינוי עשויה להקל על השוק בטווח הקצר, אך אם היא תיתפס כנסיגה מהמחויבות למאבק באינפלציה, היא עלולה דווקא להעלות את תשואות האג"ח הארוכות. "בסופו של דבר, השאלה המרכזית עבור המשקיעים לא תהיה רק מה יעשה הפד היום, אלא האם הוא מצליח לשמור על אמינותו בעיני שוק האג"ח. בסביבה שבה תשואות ארוכות כבר נמצאות ברמות גבוהות, המסר של וורש עשוי להיות חשוב לא פחות מההחלטה עצמה", מסבירה טודורובה.