החשבון שיוגש לאוצר: כמה זה עלה לנו?
למרות שארך זמן קצת יחסית, העימות הישיר עם איראן דרש משאבים גדולים במיוחד, גם בהשוואה למציאות המלחמתית היקרה שאליה באוצר כבר הורגלו. לעלות התקיפות של חיל האוויר (כולל תשלום על דלק, פצצות וטייסים), יש להוסיף את אובדן התפוקה במשק שהושבת כמעט לחלוטין במשך 8 ימי עסקים – וכך מתקבל אומדן ראשוני של 10 מיליארד שקל. לאלה מצטרפים הנזקים הישירים מפגיעה של כ-550 טילים במבני מגורים וכלי רכב, שעד כה הולידו כ-40,000 תביעות למס רכוש בהיקף חסר תקדים של 4 מיליארד שקל.

יותר מ-11,000 ישראלים נותרו ללא קורת גג לאחר שדירותיהם נפגעו, ופינויים יגרור שורה של הוצאות – החל ממענק התארגנות אישי (רק 500 שקל לפי שעה), דרך תמיכה ברשות המקומית (1,500 שקל) ועד לשהות של רובם במלונות לתקופה בלתי מוגבלת. אם נביא בחשבון גם את דמי החל"ת לשכירים שנעדרו ממקומות עבודתם, ואת הפיצויים על נזק שנגרם לעצמאים וחברות כתוצאה מירידה בהכנסותיהם – נגיע, בשורה התחתונה, לזינוק של עשרות מיליארדי שקלים בהוצאות הביטחון של ישראל בתוך פחות משבועיים.

חבילת הפיצויים לנפגעים: השטן בפרטים הקטנים
עשרה ימים של אי-ודאות עברו במקלטים ובממ"דים על העסקים והעובדים, לפני שהתבשרו מפי שר האוצר על ההחלטה להעניק להם פיצוי חלקי על ההפסד. גם כך, רשת הביטחון שמציעה המדינה לנפגעים הכלכליים במבצע "עם כלביא", חלקית ומחוררת: לעצמאים היא תסייע בחודש יוני בלבד, מבלי להביא בחשבון פגיעה ארוכת טווח, ורק בתנאי שהירידה בהכנסות מסתכמת לפחות ב-25% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. בהשוואה אמור להיכלל גם חודש מאי, שהיה מצוין במשק, באופן שיגרום למענק להצטמק ויוציא רבים ממעגל הזכאות.

גם השכירים לא ירוו נחת, שכן באוצר מציעים לשלם דמי אבטלה רק למי שהוצאו לחל"ת של שבועיים ומעלה – בעוד המלחמה מול האיראנים נמשכה 11 ימים בלבד; בכל מקרה, הקצבה תעמוד על 55% בלבד משכרו של העובד הממוצע במשק, כך שגם משפחה שתזכה בתמיכה תחווה צניחה בהכנסות לעומת חודש רגיל. החשש של בכירי האוצר מהעמקת הגירעון מובן, ודאי כשמדובר במספר משמעותי של נפגעים ובפריסה ארצית, אך מתווה הפיצויים שהציגו נראה כרגע קמצני ומצומצם מדי.

החגיגה על מסכי הבורסה: מדד כלביא יקום
בשוק ההון לא זוכרים מלחמה שבה המשקיעים נותרו כל כך אופטימיים. בשבוע הראשון למבצע "חומת מגן" ב-2002, המדד המוביל צנח ב-5.3%; בלבנון השנייה ב-2006 הוא איבד מערכו 4.2%; ב"חרבות ברזל" ב-2023 חווינו קריסה של 8.3%; ודווקא בעימות הישיר מול איראן, שנתפס כמסוכן מכולם, המניות בת"א חגגו עם זינוק של כ-7%. למציאות המעודדת הזו יש סיבות רבות: החל ממכת הפתיחה המרשימה שנסכה בבורסה אמון ביכולתו של צה"ל לנצח במערכה; דרך העובדה שישראל נראתה לכל אורכה כיוזמת ולא כמגיבה; ועד לתוצאה הסופית – הסגה לאחור של איום קיומי על המדינה וכלכלתה.

בכל זאת, מדובר בתעודת בגרות מרשימה למשקיעים הפרטיים והמוסדיים, שלא נרתעו מעצם ההסלמה הביטחונית ואף הגדילו את הביקוש להחזקה בחברות מקומיות. מתחילת השנה כבר זינק מדד ת"א 125 בכ-20% - פי חמישה מ-S&P 500, שמדשדש סביב 4% בצל תכנית המכסים ומלחמות הסחר. גם התחזקות השקל, עד לרמה של 3.40 לדולר, מבטאת את התפיסה שישראל הפגינה בשבועיים החולפים עוצמה צבאית וכלכלית.

אתגר השיקום: מי יבנה את הדירות למפונים?
על גבי המסכים הירוקים בבורסה, בולטות במיוחד חברות הנדל"ן שהובילו את עליות השערים במהלך המלחמה כולה. הסיבה לכך ברורה ומצערת כאחד: הנזק הכבד שגרמו הטילים מאיראן לבנייני מגורים – יותר מ-30,000 לפי התביעות שכבר הוגשו – יחייבו הריסה ובנייה מחדש של פרויקטים רבים בשנים הקרובות, רובם הגדול בגוש דן. ניתן להניח שהמדינה תקצה זכויות נדיבות ליזמים שייטלו על עצמם את מלאכת השיקום באתרים החרבים, הן כדי לחסוך בהוצאות תקציביות והן כדי להגדיל את ההיצע באזורי הביקוש במרכז. זו הזדמנות גדולה לתכנן מחדש מתחמי מגורים רווחיים ומודרניים, אך את קבלני הביצוע היא פוגשת על רקע מצוקת כוח אדם קשה.

לאחר 7 באוקטובר נאסרה כמעט לחלוטין כניסתם של פועלים פלסטינים לארץ (גם מיו"ש ולא רק מעזה), והענף סובל מאז ממחסור בעשרות אלפי ידיים עובדות. ברבעון הראשון של 2025 לבדו, מס' התחלות הבנייה ירד ב-12% - והאתגר הלאומי של השיקום לא יוכל להיענות בלי תוכנית האצה דרמטית שתתניע מחדש את המנופים.

ההזדמנויות ביום שאחרי: מזרח תיכון חדש?
בראייה ארוכת טווח, ההישגים הצבאיים שישראל קצרה בתוך 12 יום בלבד, עשויים לפתוח בפניה אופק חדש לצמיחה כלכלית. ראשית, מערכות הנשק שהוכיחו את עצמן במלחמה עם האיראנים – הן בהגנה והן בהתקפה – עשויות להגדיל עוד יותר את הייצוא הביטחוני של התעשייה האווירית, "אלביט" ו"רפאל" למדינות ידידותיות. שנית, ההצלחה של צה"ל להחליש את האיום הגרעיני והבליסטי, צפויה לחזק את אמון המשקיעים הזרים במשק. שלישית, המעורבות המתגברת של נשיא ארה"ב טראמפ במתרחש באזור, ושאיפתו המוצהרת לשלום, יכולות לקצר את הדרך לעוד התפתחויות חיוביות: החזרת החטופים, סיום המלחמה בעזה והסכמים מדיניים-כלכליים עם הסעודים.

עוד ב-

למען קומץ לקוחות בבייס, סמוטריץ' מוכן לסכן מיליוני ישראלים בבנקים | מתן חודורוב

לכתבה המלאה

רביעית, התחזקות השקל והירידה בסיכון שהשווקים מייחסים לישראל, עשויה לאפשר בהמשך לנגיד אמיר ירון להפחית את הריבית בבנקים, באופן שיוזיל את האשראי לעסקים ויתמוך בהתאוששותם (אם כי, יש להודות שנתוני האינפלציה כיום עדיין לא תומכים במהלך כזה). כל אחד מהתרחישים הללו, ובוודאי הצטברות של כולם ביחד, עשויים לבשר על מעבר ממשבר להזדמנות – ולהפוך את "עם כלביא" לנקודת זינוק חשובה גם בעבור הכלכלה הישראלית.