בשנים שלפני המלחמה באוקראינה, בנתה לעצמה רוסיה מבצר כלכלי המבוסס על שני עוגנים. ראשית, חשיפה קטנה יחסית של המשק שלה ליבוא. שיעור היבוא של רוסיה מתוך התוצר המקומי הגולמי שלה הוא כעשרים אחוזים אל מול שלושים ושבעה אחוזים בגרמניה, שלושים אחוזים בצרפת ועשרים ושמונה אחוזים בבריטניה.

שנית, יתרות ענק בהיקף של שש מאות וחמישים מיליארדי דולרים של מטבע חוץ המוחזקות על ידי הבנק המרכזי הרוסי ומושקעות במגוון של מטבעות. ברם, המבצר הכלכלי שבנתה רוסיה הולך ומתברר כמבצר של נייר, כלכלת רוסיה נחשפת במלוא מערומיה והאסטרטגים הכלכליים שלה נחשפים כבעלי חשיבה כלכלית מיושנת שלא הפנימו את עוצמת הסיכונים הכלכליים הנובעים ממבנה המשק המעוות של רוסיה. ברקע לדברים עומדת המחלה ההולנדית המפורסמת.

המחלה ההולנדית הוא שמו של העיוות הכלכלי הנוצר במשק המוטה באופן מופרז ליצוא משאבי טבע. שם המחלה נגזר מהמשבר הכלכלי שפרץ בהולנד במהלך שנות השישים של המאה הקודמת לאחר שהתגלו בים הצפוני שלה משאבי גז ונפט בהיקפים גדולים.

יצוין, כי הצמיחה במערב בשלוש מאות השנים מאז התחוללה המהפכה התעשייתית היא תולדה של מנגנון תמסורת מעגלי שבמסגרתו חברות עסקיות מתחרות על המשאב האנושי באמצעות סיגנל שכר שהן משדרות. סיגנל השכר מושך את האנשים המוכשרים יותר ובעלי ההון האנושי הרב יותר לטובת החברות שמציעות שכר משופר.

זאת ועוד, סיגנל השכר מדרבן את האנשים לשפר את ההון האנושי שלהם עוד ועוד כדי לזכות בעוד עליית שכר. שיפור ההון האנושי תורם לשיפור הפריון במשק ועימו עלייה ברווחיות החברות. השיפור ברווחיות מעודד את החברות להגדיל עוד את התחרות על העובדים והדרך הטובה  ביותר לעשות כן היא באמצעות סיגנל שכר משופר וחוזר חלילה. מנגנון התמסורת המעגלי עובד ביתר שאת בקרב החברות החשופות לתחרות בינלאומית. כלומר, חברות היצוא והיצרניות החשופות ליבוא מתחרה. זו אגב הסיבה מדוע השכר בהייטק גבוה מאוד ביחס לשכר הממוצע במשק הישראלי.
 

בה בעת, שיפור ההון האנושי וכושר התחרות של החברות מביא גם להגדלת היצוא. ברם, מאחר וחלק מהערך המוסף זורם חזרה לעובדים באמצעות סיגנל השכר אזי משקי הבית משתמשים בשכר העולה כדי להגדיל ביקושים ובכלל זה ביקוש למוצרים מיובאים. הביקוש הגובר ליבוא מאזן את זרם הדולרים הנובע מהיצוא המוגבר. בלעדיו, ייווצר עודף במאזן התשלומים שיוריד את שער הדולר, יפגע בכדאיות היצוא, ימנע מהחברות לשפר את השכר ויעצור את פעולת מנגנון התמסורת המעגלי.

מנגד, כאשר מתגלים משאבי טבע בהיקף גדול אזי הייצוא שלהם מזרים למשק דולרים שאינם מתאזנים באמצעות יבוא גובר בהיקף מספיק. זאת, מאחר שתמורות היצוא של משאבי טבע מתחלקות לרוב בין הממשלה לבין חברות ענק. הממשלה שהכנסותיה גדלות ממקור שאינו תלוי באזרחיה חשה עצמה לא חייבת בדין וחשבון לאזרחים ומכאן קצרה הדרך לשחיתות.

החברות הגדולות מצידן אינן נזקקות להון אנושי הולך וגדל, שאינו כה נדרש בתעשיית משאבי הטבע, ולכן לא מזרימות את התמורות לשכר העובדים. מכאן, הגידול הנדרש ביבוא כדי לאזן את שער החליפין לא מתקיים ושער הדולר הולך ונחלש. התוצאה היא עיוות הולך וגדל של הכלכלה שנובע מהעיוותים בשער החליפין.

ראשית, דחיקתן של חברות יצוא אחרות עקב שער דולר נמוך מדי שאין בו די כדי לממן שכר עבודה הולך וגדל. שנית, ממשלה מושחתת. שלישית, פערים הולכים וגדלים בין שכבות האוכלוסייה השונות ובעיקר על חשבון מעמד הביניים. הפגיעה במעמד הביניים שוחקת את התהליך הדמוקרטי ומכאן קצרה לפגיעה נוספת בצמיחה וברווחה. לא בכדי מדינות רבות שהן עתירות משאבי טבע נמנות גם על המדינות שרמת השחיתות בהן גבוהה ורמת הדמוקרטיה בהן נמוכה.

נחזור כעת לכלכלה הרוסית. אמנם, שיעור היבוא שלה קטן אולם כתוצאה מהמחלה ההולנדית התרגלו אזרחי רוסיה למחירי יבוא נמוכים מאוד. משעה שהוטלו הסנקציות המערביות התמוטט הרובל והוא ייקר את מחירי מוצרי היבוא בעשרות רבות של אחוזים.
 

דווקא הנכס האסטרטגי כביכול של משאבי טבע אדירים הפך את הכלכלה הרוסית לחשופה מאוד להתייקרות מוגברת של מחירי היבוא. כלומר, התייקרות מרמה נמוכה מאוד הנובעת מהשלכות המחלה ההולנדית לרמה גבוהה במיוחד הנובעת מהסנקציות. ואילו את יתרות מטבע החוץ של רוסיה עקלו מדינות המערב בתוך דקות ספורות מאחר וחלק נכבד מהן נשמר כרשומות דיגיטליות בבנקים מערביים. רשומות שקל מאוד לעקל.

נראה, כי האסטרטגים הכלכליים של רוסיה לא לקחו בחשבון כי רוסיה חולה במחלה הולנדית שחושפת אותה באופן מוגבר לתגובתו הכלכלית של המערב. העם הרוסי צפוי אפוא לאינפלציה רבתית, שתישחק את שכרו הריאלי בשעה שרמת החיים שלו הייתה נמוכה עוד בטרם המשבר. אין לי ספק, כי אם המלחמה לא תיפסק באופן מידי אזי המחיר שתשלם כלכלת רוסיה יחזיר אותה עשרות שנים לאחור. אולי אין בכך נחמה לעם האוקראיני המשלם מחיר נורא במלחמה. אולם יש בכך לא מעט כדי להציב סימני שאלה על יכולתה של רוסיה להתמיד במלחמה לאורך זמן מבלי לדרדר את העם הרוסי למחוזות עוני מחרידים. ימים יגידו.       

עוד ב-

מחיר המלחמה: רוסיה העלתה את הריבית ל-20%

לכתבה המלאה

הכותב: פרופ' ירון זליכה, ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית