הקניונים הורגים את העסקים הקטנים ורשות התחרות עוצמת עיניים
עזריאלי ומליסרון הפכו לדואופול של קניונים. באמצעות כוחם הם הצליחו להעלות את שכר הדירה הנגבה מעסקים בכלל ומעסקים קטנים בשיעורים אדירים לאורך עשרים השנים האחרונות. כוחם כה גדול עד כי רשת שלא תיכנע להן דינה קרוב לוודאי להימחק
ערב יום העצמאות הודיעה רשות התחרות כי היא מאשרת לקבוצת עזריאלי לרכוש קניון נוסף והפעם את קניון מול הים באילת תמורת 1.3 מיליארד שקל. אירועי חג העצמאות לא אפשרו להחלטה המחרידה הזו לקבל את הדיון הציבורי הראוי לה.
יצוין, כי קניון מול הים הוא אחד מהקניונים הרווחיים בישראל ובין היחידים שנותרו עצמאיים. קניון הנשען על הפטור מהמע"מ שהממשלה העניקה לאילת, ובאופן נדיר לא היה שייך לדואופול הקניונים של עזריאלי ומליסרון (בשליטת אחד מענפי משפחת עופר).
בהודעתה של רשות התחרות נמסר כי מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות, קיבלה את ההחלטה לאשר את הרכישה לאחר שבעה חודשי בדיקה תוך שהיא קובעת כי אין חשש לפגיעה בתחרות. יתכן שרשות התחרות השתמשה בלשון סגי נהור שהרי ממילא אין כמעט תחרות בין ענקי הקניונים בישראל ולכן אולי באמת אין חשש לפגיעה בתחרות שממילא לא קיימת.
אך בעיני ההודעה הזו היא הוכחה נוספת – למי שבכלל היה צריך עוד הוכחות – כי הדרך לבניית מונופולים בישראל עוברת דרך רשות התחרות. אין גורם שגרם נזק גדול יותר ליוקר המחיה בישראל מהרשות הכושלת הזו אשר חבריה מתמחים בדלתות מסתובבות בין ביצוע כושל של תפקידם לבין מינויים סמוך לאחר הצינון המחויב בחוק ליועצים, מנהלים ואסטרטגים של מונופולים בישראל. רשות ההפקרות הזו אישרה במהלך השנים לעזריאלי לרכוש מספר קניונים. ובכל פעם הם לא ראו חשש לפגיעה בתחרות.
אולם מה נדרש להתרחש כדי שרשות ההפקרות הזו תצליח לראות אי פעם בעיה תחרותית באיזה שהוא מיזוג או רכישה? האם רק כאשר פייסבוק, טוויטר וגוגל יתמזגו יחד תצליח רשות התחרות לזהות פגיעה כלשהיא בתחרות?
הפצרנו בשעתו בשרת הכלכלה ברביבאי ובשר האוצר ליברמן לא למנות את מיכל כהן לראשת רשות התחרות. איך מי שיושב על העץ יוכל לנענע אותו? הרי בתפקידה הקודם כיועצת המשפטית של רשות התחרות סרבה גברת כהן להכריז על יבואנים בלעדיים כמונופולים, סרבה לאכוף את החוק האוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים ולא ראתה בעיה תחרותית גם במיזוגים בין בנקים. אז כיצד בדיוק היא יכלה לשמש כראשת רשות תחרות במדינה הכי לא תחרותית במערב? אך ברביבאי וליברמן התעקשו למנות אותה והם ידעו למה.
קונקרטית, עזריאלי ומליסרון הפכו לדואופול של קניונים. באמצעות כוחם הם הצליחו להעלות את שכר הדירה הנגבה מעסקים בכלל ומעסקים קטנים בשיעורים אדירים לאורך עשרים השנים האחרונות. כוחם כה גדול עד כי רשת שלא תיכנע להן דינה קרוב לוודאי להימחק. הם כה חזקים עד שהם אינם מסתפקים בשכר דירה אלא גובים גם אחוזים מהמכירות ומהרווחים. אך מיכל כהן לא ראתה כוח שוק עודף. היא בטוחה שלשוכרים יש כוח מיקוח מולם עד שהיא מוכנה להעביר לרשות עזריאלי את אחד מהקניונים הבודדים שנותרו עצמאיים.
אתם מבינים כיצד הפכנו למדינה הכי לא תחרותית במערב? זה המחיר שמשלמים כאשר שרת הכלכלה מגיעה ממפלגה שקמה על ערבויותיהם של בעלי הון ושר האוצר הוא פוליטיקאי ציני ששם פס על הבטחותיו לציבור להיאבק ביוקר המחיה.
למרבה הצער הפקידות כה עמוסה במלחכי פנכת בעלי ההון והמונופולים עד שלרשות התחרות כבר אין תקומה. גם אנשים טובים הנכנסים אליה יהפכו במהרה, אם חפצי קידום הם, למשרתים נרצעים של הגזלנים העושקים את כולנו. הם יתמחו בלא לראות בעיות תחרותיות. אם המפלגה הכלכלית תגיע למשרד האוצר תהיה אחת ממשימותיה הראשונות לסגור את רשות התחרות ולהקים אותה מחדש. עם אנשים חדשים ועם כפיפות ישירה לשר האוצר. הרשות בהרכבה הנוכחי היא טוטל לוס.
הכותב: פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו
