בתחילת החודש הגישה מדינת ישראל תביעה כנגד חברת טבע על כי הפרה לכאורה את זכויות המדינה ולא שילמה לה תמלוגים ממכירת תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה. היקף התביעה הוא כמאה מיליון דולר. קראתי ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
יצוין, כי תרופת הקופקסון פותחה על ידי מכון ויצמן וזכויות השיווק שלה נמכרו לחברת טבע. בתחילה שווקה התרופה במינון חד יומי אך סמוך לפקיעת הפטנט הגישה טבע בקשה לפטנט על בסיס מינון מרווח. המדינה טוענת כי שיטת המינון המרווח פותחה במחקר פורץ דרך נוסף במכון וויצמן ולכן הזכויות עליו שמורות למדינה. אולם, תמלוגים בגין פיתוח המינון המרווח לא שולמו על ידי טבע למדינה.
בברית החדשה נמתחה ביקורת על מנהיגות עיוורת המסננת את היתוש ובולעת את הגמל. אמירה זו יפה לעניין שלפנינו. האמנם מאה מיליון הדולר החסרים מטרידים אתכם? חלילה איני מזלזל בסכום כה גבוה אולם מה לגבי הטבות המס האדירות שניתנו לטבע? אלה חצו כבר מזמן את סף עשרים מיליארד השקלים, ועיקרם פטור ממס על רווחי העתק של מכירת הקופקסון?
איך זה שלא מטריד אתכם כי המדינה שינתה את חוקי המס והעניקה את הפטור ממס לחברת טבע ערב התחלת רישום רווחי העתק על מכירת הקופקסון? ממש כך. זמן מאוד קצר לפני שטבע החלה לרשום את רווחי מכירת הקופקסון מצאה רשות המסים לנכון לשנות את חוקי המס ולפטור את טבע מתשלום מיסים.
זאת ועוד, הנימוק שניתן בזמנו להטבות המס לחברות הגדולות היה שאם לא ניתן את ההטבות יעזבו החברות את ישראל. והנה, טבע קיבלה הטבות מס מטורפות אך דווקא הקטינה מאז באופן דרמטי את הייצור בישראל, פיטרה אלפי עובדים והשקיעה את הטבות המס הללו בהרפתקאות במדינות אחרות. הרפתקאות מהם הפסידה הן את המכנסיים והן את כספי משלם המיסים שלנו.
לא פחות חמורה העובדה כי אף אם טבע הייתה עוזבת לחלוטין את ישראל באותה שעה אזי את המס על רווחי העתק ממכירת הקופקסון היא הייתה חייבת לשלם בכל מקרה. אי אפשר לעזוב את המדינה ולחמוק מתשלום מס על מוצר שפותח בישראל. כמובן שאת עשרות מיליארדי השקלים של המס החסר השלימו לקופת האוצר עליית המיסים שהשיתה עלינו הממשלה בשנים אלה.
הטבת המס הזו, כמו גם כל משטר הטבות המס לחברות הגדולות לא הוכיח את עצמו. כספי ענק בהיקף מצטבר של למעלה ממאה מיליארד שקלים ניתנו לחברות הגדולות בחמש עשרה השנים האחרונות דרך חוק עידוד השקעות הון. להערכתי סכום דומה נוסף של הטבות אדירות גלום בתוך פקודת מס הכנסה בשורה ארוכה של פטורים והטבות.
אחת המרגיזות שבהטבות המס המיותרות הללו היא הפטור ממס למיזוגים שגרם לכך שמשלם המיסים הישראלי מממן את המיזוגים שמצמצמים לו את התחרות ומעלים לו עוד את יוקר המחיה. הידעתם שערב המיזוג בין בנק מזרחי לבין בנק איגוד הורחב הפטור ממס ממיזוגים וכתוצאה מכך הבנק הכי יקר במערכת (בנק מזרחי) התמזג עם הבנק הכי זול במערכת (בנק איגוד) והכול בפטור ממס? איזו עוד מדינה הייתה נותנת למערכת הבנקאות הכי לא תחרותית במערב למזג בנקים ועוד מממנת להם פטורים ממס?
ואיך זה יכול להיות ששוב יזמה רשות המיסים פטור ממס ערב המיזוג בין בנק מזרחי לבין בנק איגוד כפי שיזמה את הפטור ממס לחברת טבע ערב תחילת רישום רווחי הקופקסון? האם העובדה שרשות המיסים יוזמת פעם אחר פעם פטור ממס לגופים גדולים ערב תשלום מיסים שבו הם עתידים להיות מחויבים אינו אלא נס או צירוף מקרים? ואם המדובר בנס אז מדוע ניסים כאלה לא קורים לאזרח או לעסק הקטן?
