הממונה על התחרות מפרסמת היום (רביעי) טיוטות צווים מוסכמים עליהם חתמו בנק דיסקונט ובנק הפועלים, לפיהם כל בנק התחייב לשלם 40,000,000 שקל לאוצר המדינה. מבדיקה שערכה הממונה עלה, לכאורה, כי נימה התחרתה בבנקים במתן שירותים מסוימים בתחום הבנקאות הקמעונאית.

לדוגמה, ארנק דיגיטלי המאפשר ניהול חשבון; העברות כספים בינלאומיות; המרת מט"ח; כרטיס חיוב נטען המחובר לחשבון; והעברות P2P וכי נימה תכננה להציע שירותים נוספים ולהרחיב את פעילותה לקהלים חדשים, באופן שיגביר את התחרות שלה בבנקים.

על רקע זה ועל רקע ריכוזיותו של תחום הבנקאות, החזקה של דיסקונט או הפועלים במניות מיעוט ובזכויות נלוות בנימה, וכן בזכות למינוי דירקטור, עלתה לכאורה כדי הסדר כובל אסור. בעקבות הבדיקה הממונה סברה בין היתר שהזכויות שהוקנו לדיסקונט או להפועלים עלולות להשפיע על ההתנהלות התחרותית של נימה ושל הבנקים באופן שיקטין את התחרות בין נימה לבין הבנקים.

לאחר דין ודברים עם הבנקים המעורבים, ובשים לב לעובדה שזכויותיהם בנימה נמכרו כך שהמעשים שנבחנו אינם מתקיימים עוד, גובשו הצווים המוסכמים שפורסמו לעיון הציבור היום.  הממונה טרם גיבשה עמדה סופית באשר לנקיטה בצעדי אכיפה כנגד נימה או בעלת השליטה בה.

הצווים המוסכמים האמורים מצטרפים לצו מוסכם נוסף אליו הגיעה רשות התחרות בתחום הפיננסים בעניינה של חברת הייפ מקבוצת כלל, במסגרתו תשלם הייפ סכום של 11 מיליון ש"ח.  הייפ מעניקה, בין היתר, שירותי שער תשלום (Payment Gateway) בהם לתפיסת הרשות יש לה מעמד דומיננטי. מבדיקת הרשות עולה לכאורה כי במסגרת פעילותה, ולמרות בקשות הסולקים החדשים, עיכבה ומנעה הייפ את הזיהוי של סולקי כרטיסי חיוב חדשים שנכנסו לשוק במערכותיה, בין היתר, באמצעות הצבת תנאים בלתי סבירים לזיהוי אשר לא נדרשו מסולקים ותיקים.

עוד ב-

דיסקונט על החלטת בנק ישראל: "מדגישה את חוסר הוודאות"

לכתבה המלאה

זיהוי כאמור חיוני לצורך פעילותם של הסולקים החדשים בשוק סליקת כרטיסי החיוב ולצורך מתן שירותים בפועל לבתי עסק. שוק הסליקה בישראל הוא שוק ריכוזי, הנשלט על ידי שלושה שחקנים עיקריים (ביניהם מקס שהיא חברה אחות של הייפ). כניסתם של הסולקים החדשים לשוק הסליקה התאפשרה, בין היתר בזכות מאמצים רגולטוריים משמעותיים שננקטו. לאור בדיקת הרשות, זיהתה הייפ את הסולקים החדשים במערכותיה ולאחר דין ודברים הסכימו הצדדים לסיים את ההליך בצו מוסכם.