משפט

פיצוי שיא של 5.4 מיליון שקלים לזוג הורים: זאת הסיבה

זוג הורים הוכיחו שמערכת הבריאות הישראלית הסתירה מידע קריטי על מרפאה ברומניה, מה שהוביל ללידת ילד הסובל ממחלה גנטית קשה

דוד לוי | 3/6/2025 17:37

הפריה חוץ גופית (צילום אילוסטרציה shutterstock)

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לאחרונה פיצוי שיא של 5.4 מיליון שקלים למשפחה ישראלית-אמריקאית שבנה נולד עם מחלת דושן - ניוון שרירים קשה וחשוך מרפא. השופטת תמר נאות פרי קבעה כי בית החולים בני ציון וקופת חולים מאוחדת התרשלו באופן חמור והסתירו מידע חיוני על בטיחות הטיפול.

הילד, כיום בן 15, מרותק לכיסא גלגלים וסובל מנכות של 100%. מצבו הולך ומחמיר, ולפי מומחים רפואיים תוחלת חייו מוערכת בכ-32 שנים בלבד.

התובעת, אם לארבעה ילדים, נאלצה להקדיש את חייה לטיפול בפלוני ולא יכולה לעבוד. הטיפול במחלה הקשה הביא גם לפירוק המשפחה - ההורים התגרשו ולא חיים יחד. הבן שלה, שהיה פעם ילד אקטיבי, כיום זקוק לעזרה בכל פעולות החיים הבסיסיות. הוא לומד מהבית באמצעות זום ומסוגל להפעיל מחשב, אך מצבו צפוי להמשיך ולהחמיר.

התסבוכת החלה בשנת 2009, כאשר התובעת, אזרחית ישראלית-אמריקאית, פנתה לטיפולי פוריות בבני ציון לאחר שניסיונות להרות לא צלחו. ד"ר נתן לויט הפנה אותה למרפאת סאביק ברומניה לקבלת תרומת ביצית.

אלא שמשרד הבריאות כבר שלח שלוש שנים קודם לכן, בספטמבר 2006, מכתב חד משמעי לבית החולים בני ציון האוסר על כל שיתוף פעולה עם המרפאה ברומניה. במכתב נכתב בפירוש: "מבוטל בזאת האישור אשר ניתן לכם, דהיינו חל איסור על הפעלת היחידה ברומניה לשם קבלת תרומת ביציות".

לאותה האם לא היה ידוע על קיומו של המכתב, והיא נסעה לרומניה לביצוע ההפריה. יום לאחר חזרתה לארץ פשטה המשטרה הרומנית על המרפאה ועצרה את כל צוותה, כולל רופאים ישראלים, בחשד לסחר באיברים ופעילות ללא רישיון. השופטת נאות פרי קבעה כי הסתרת המכתב מהתובעת הייתה רשלנות חמורה. "לו הייתה יודעת על המכתב - לא הייתה מבצעת שם את תהליך ההפריה", כתבה בפסק הדין.

הרשלנות המשיכה גם לאחר ההפריה. כאשר התובעת פנתה לרופאים בבית החולים ובקופת חולים ושאלה על הפרשה ברומניה, הם התחמקו ממתן הסברים ולא הציעו בדיקות מיוחדות שהיו יכולות לגלות את המחלה בשלב מוקדם של ההיריון.

ד"ר זילברמן מקופת חולים מאוחדת אמר לתובעת שהמידע על הפרשה ברומניה לא מדויק, וד"ר לויט אמר לה ש"הרומנים מגזימים". בית המשפט קבע כי לא בוצע תשאול מספק לתורמת הביצית בנוגע להיסטוריה המשפחתית שלה ולמחלות תורשתיות. יתר על כן, כל התיעוד בנושא נעלם באופן חשוד.

"הנתבעים לא הרימו את הנטל להראות שבוצע תשאול, ולא את הנטל להראות מה היו התשובות של התורמת בתשאול", קבעה השופטת. במצב זה, החסר הראייתי פועל לחובת הנתבעים.

בנוסף, השופטת קבעה כי הרופאים התרשלו כשלא המליצו על ביצוע בדיקת צ'יפ גנטי במי השפיר, בדיקה שהייתה זמינה כבר בשנת 2009 והייתה יכולה לגלות את המחלה בשלב שבו עדיין ניתן היה להפסיק את ההיריון.

הילד סובל ממחלת דושן, מחלה גנטית שגורמת לניוון הדרגתי של השרירים. המחלה עוברת בתורשה מהאם הגנטית ב-70% מהמקרים, ולכן הקשר לביצית התורמת ברור.

הפיצוי כולל 800,000 שקלים נזק לא ממוני להורים, 1.6 מיליון שקלים עבור הוצאות קיום, 2.4 מיליון שקלים עבור עזרת צד שלישי בעבר ובעתיד, וסכומים נוספים עבור התאמת דיור, ציוד רפואי וטיפולים. בית המשפט חילק את האחריות כך: בית החולים בני ציון נושא ב-65% מהנזק וקופת חולים מאוחדת ב-35%.