בפסיקה תקדימית, הצליחה גוטקס הבעלים של זיכיון זארה בישראל, להדוף התקפה עזה של רשות המסים ולהפחית את חבותה המס שלה מ-30% ל-5% בלבד על דיבידנדים בהיקף של 208 מיליון שקל.

על פי הפרסום של ביזפורטל השופטת ירדנה סרוסי, הכירה בחוכמת המבנה הפיננסי המורכב שיצרה החברה ופסקה נגד מעסיקתה לשעבר. המחלוקת התחוללה סביב חלוקת דיבידנדים של 319 מיליון שקל ב-2013, כאשר 309 מיליון מהם הועברו באמצעות פקודת יומן חשבונאית - כלומר ללא תזרים מזומנים ממשי - מהלך שרשות המסים הגדירה כ"רצף פעולות מלאכותי" שנועד להתחמקות ממס.

למרות שבית המשפט אישר את טענת רשות המסים כי מדובר בעסקה מלאכותית, אך אפשרה יישום אמנת המס ישראל-הולנד עם שיעור המס המופחת של 5%. התוצאה היא חיסכון של עשרות מיליוני שקלים לגוטקס, וחשוב מכך - יצירת תקדים משפטי שיאפשר לחברות רבות נוספות לנצל מבנים דומים בעתיד. 

כל זאת מגיע אחרי ששתי חברות ישראליות הפועלות בענף המטבעות הדיגיטליים יצאו למערכה משפטית נגד מוסדות הממשלה, כשהן מבקשות להשיג הכרה בזכותן לסלק חובות מס בסכום של כ-3.5 מיליון שקל באמצעות העברות בנקאיות מחו"ל. המהלך הגיע בעקבות סירוב עקבי של המערכת הבנקאית הישראלית להתמודד עם נכסים שמקורם בפעילות קריפטוגרפית, מה שיצר מעין מעגל סגור שמונע מהן לעמוד בהתחייבויותיהן הפיסקליות.

עוד ב-

אותם בגדים, פערי ענק - כך זארה גובה מישראלים מאות שקלים יותר

לכתבה המלאה

על פי הפרסום של NEWS 1 התוצאה המרה היא שחברות אלו מוצאות עצמן במצב פרדוקסלי שבו הן חפצות במילוי חובתן המיסויית אך נתקלות בחסמים בירוקרטיים בלתי עבירים. המשבר מעמיק כשרשות המיסים דוחה בתקיפות את בקשות החברות לפתרונות חלופיים, בעוד שחובן הפיסקלי מתנפח יום יום עקב הצמדות וריביות שמצטברות ללא רחם. המדינה מצידה מפגינה עמדה סותרת - מחד גיסא היא רוצה לגבות את המיסים המגיעים לה, ומאידך גיסא היא מטילה הגבלות שמונעות במעשה את התשלום.