הליך משפטי חדש מציב סימני שאלה סביב מנגנון גביית העמלות של בנק הפועלים. על פי הבקשה שהוגשה לאישור תביעה ייצוגית, הבנק גובה תשלום חודשי קבוע גם מלקוחות שלא ביצעו שום פעולה בחשבונם. התובעים טוענים כי גבייה זו עומדת בניגוד לכללי הבנקאות, הקובעים כי גוף פיננסי רשאי לגבות תשלום רק בעבור שירות ממשי שניתן ללקוח.

בכתב התביעה מובהר הקו הטיעוני של המבקשים: "אם הבנק נתן ללקוח שירות פלוני הוא לא רשאי לגבות ממנו עמלה המתייחסת לשירות אלמוני". לפי הטענה, כאשר מספר הפעולות בחשבון עומד על אפס, לא ניתן לומר שניתן שירות כלשהו למחזיק החשבון. למרות זאת, המערכת הבנקאית ממשיכה לנכות מהחשבונות עמלה קבועה, שמוגדרת כהשלמה לעמלת מינימום, גם כשאין כל פעילות בערוץ ישיר או מול פקיד.

כדי להמחיש את היקף התופעה, בבקשה מוצג מקרה של לקוחה שבחשבונה לא נרשמה כל תנועה יזומה במשך תקופה ארוכה. למרות זאת, הבנק המשיך לגבות ממנה סכומים קבועים מדי חודש, שהצטברו במצטבר ל-146 שקלים. התובעים מדגישים כי כשמכפילים את המקרה הזה באוכלוסייה רחבה של בעלי חשבונות קטנים או רדומים, מדובר בסכומי עתק הנאמדים במיליוני שקלים מדי שנה.

רבים מהלקוחות אינם מודעים לכך שמנוכים מחשבונם סכומים קטנים באופן עקבי, שכן מדובר בפעולות שקטות שקל לפספס בשגרת החיים העמוסה. כעת, התביעה דורשת מבית המשפט להורות לבנק לעצור את המנגנון הזה לאלתר ולחייב אותו להשיב את הכספים שנגבו לציבור הלקוחות שנפגעו. מדובר ביוזמה שמטרתה לשפוך אור על גבייה שלטענת המבקשים נעשית בניגוד לחוק ובחוסר הצדקה ממשית, כפי שעולה מהנתונים שהוצגו בבקשה.

עוד ב-

בקשה לתביעה ייצוגית נגד דיסקונט: "נזקים של למעלה מ-2.5 מיליון שקל"

לכתבה המלאה

בתגובה אמרו בבנק הפועלים: "הבקשה טרם הומצאה לבנק".