משפט

ביטוח לאומי בהודעה חריגה: זה הפיצוי המפתיע ששולם

נהג משאית שנפצע במהלך עבודתו זכה להכרה מהמוסד לביטוח לאומי, שהובילה בהמשך לפשרה כספית משמעותית מול חברת הביטוח שסירבה תחילה לשלם לו שקל אחד

מערכת ice | 2/6/2026 22:32 עקבו אחרינו בגוגל

ביטוח לאומי ומענקים (צילום shutterstock)

האם פציעה תוך כדי ירידה ממשאית נחשבת לתאונת דרכים? בשאלה זו נאבקו קשות נהג משאית וחברת הביטוח "כלל" - מאבק שהסתיים לאחרונה בפיצויים של מאות אלפי שקלים.

ט', תושב עוטף עזה, עבד בתקופה הרלוונטית כנהג משאית תדלוק ואחראי תדלוק כלי עבודה כבדים במחצבות ובשטחי עבודה. במסגרת עבודתו נהג ט' במשאית תדלוק בין כלים כבדים שונים שפעלו בשטחי המחצבה, ובמסגרת עבודתו, נאלץ לרדת מהמשאית לצורך ביצוע פעולות תדלוק.

לפי התביעה שהגישה בשמו עורכת הדין מיכאלה דימרץ, בספטמבר 2022 הגיע ט' עם משאית התדלוק למחצבת אורון שבאזור מיתרים. לאחר שתדלק מספר כלי עבודה כבדים, ניגש לתדלק קודחת שפעלה במקום.

לדבריו, במהלך ירידתו מהמשאית, כאשר רגל אחת שלו עדיין הייתה מונחת על מדרגת המשאית והרגל השנייה כבר הונחה על הקרקע, דרך ט' על אבן שהייתה מכוסה באבק פודרה. כתוצאה מכך החליק, עיקם את קרסולו ונפל. עובדים במקום סייעו לו, ובהמשך שב ט' לעירו ברכבו. כבר באותו יום פנה ט' לקבלת טיפול רפואי, בו התלונן על פגיעה בקרסול, ועל כאבים בגב ובכתף.

עו''ד מיכאלה דימרץ (צילום: יוני בוסקילה)

מיד לאחר התאונה פנה ט' לעורכת הדין מיכאלה דימרץ, העוסקת במימוש זכויות רפואיות בעקבות תאונות עבודה, והיא הגישה בשמו בקשה למוסד לביטוח לאומי [המל"ל] להכיר בתאונה כתאונת עבודה. הבקשה התקבלה, ולאחר שנבדק על ידי ועדה רפואית, נקבעה לו נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 19%.

המל"ל העביר לו, בעקבות נכותו הזמנית והצמיתה, פיצוי חד-פעמי בסך כ-180 אלף שקלים. לאחר קביעת המל"ל הגישה עו"ד דימרץ תביעה נגד חברת הביטוח "כלל", שביטחה את המשאית בביטוח חובה במועד התאונה.

לטענת עורכת הדין דימרץ, הפגיעה אירעה תוך כדי ירידה מהמשאית ובמסגרת השימוש התחבורתי בה, ולכן מדובר בתאונת דרכים המזכה את ט' בפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

אך עמדתה זו נתקלה בחומה בצורה מצד חברת הביטוח, שטענה כי כלל לא מדובר בתאונת דרכים. בכתב ההגנה טענה 'כלל' כי גם אם ט' אכן נפל, הרי שנפילתו התרחשה לאחר שירד מהמשאית, ועל כן מדובר לכל היותר בנפילה רגילה במהלך עבודה, ולא באירוע הנחשב כתאונת דרכים על פי הגדרות החוק.

בנוסף הכחישה 'כלל' את עצם נסיבות התאונה, את חבותה הביטוחית כלפי ט', ואת הקשר בין מצבו הרפואי לבין האירוע. במהלך הדיונים בבית המשפט השלום בבאר שבע פרץ ויכוח גם סביב התיעוד הראשוני של האירוע. חברת הביטוח טענה כי במסמכים הראשוניים נרשמה חבלה בקרסול בלבד, ללא אזכור מפורש לכך שהנפילה אירעה במהלך ירידה מהמשאית.

מנגד טענה עורכת הדין דימרץ כי גרסת הירידה מהמשאית הופיעה באופן עקבי כבר מדיווחו הראשוני של ט' למעסיקו, דרך המסמכים הרפואיים ועד למסמכים שהוגשו למוסד לביטוח לאומי.

חברת הביטוח טענה עוד כי מדובר למעשה בעדות יחידה של הנהג עצמו, וכי העובד שלטענתו נכח במקום בזמן האירוע לא זומן לעדות. לטענת עו"ד דימרץ, עובד זה אינו משתף פעולה עם ההליך השיפוטי, אך ראה את הנפילה בזמן אמת.

במהלך ההליך טענה חברת הביטוח כי ט' היה מעורב בתאונות עבודה קודמות, בעקבותיהן נגרמו לו פגיעות גופניות שיש להפחיתן מנכותו הנטענת, אולם באת כוחו השיבה כי מדובר בפגיעה בבטן שכלל אינה קשורה לאירוע הנוכחי.

לאחר מספר דיונים הפנתה השופטת נועם חת מקוב את הצדדים להתפשר מחוץ לכותלי בית המשפט, ולאחר משא ומתן אינטנסיבי, הגיעו הצדדים לפשרה. במסגרת הסכם הפשרה הסכימה חברת 'כלל' לפצות את ט' ב-150 אלף שקלים נוספים, מעבר לפיצויים להם זכה מהמוסד לביטוח לאומי.