משפט
עיקול של מיליונים לחברת ההייטק הישראלית: כך הבטחות הענק קרסו
תביעה בסך 7.6 מיליון שקל נגד בכירים הקשורים לחברת בינה מלאכותית הובילה להחלטה דרמטית בבית המשפט. מה התגלה בחקירה ומי ניצל מהטלת העיקולים על נכסיו?
בשנים האחרונות הפכה הבינה המלאכותית לאחד התחומים הלוהטים בעולם ההשקעות. חברות הזנק גייסו סכומי עתק, משקיעים חיפשו את הדבר הגדול הבא, והבטחות לצמיחה מהירה ולהנפקות עתידיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח סביב הענף. אלא שמאחורי חלק מהסיפורים הללו מסתתרים לעיתים גם סכסוכים עסקיים ומשפטיים מורכבים.
כך עולה מהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהורה על הטלת עיקולים זמניים בסך של עד 6.5 מיליון שקל על נכסיהם של מיכאל אוליאל, רענן גרובמן ונח הרשקוביץ, שהיו קשורים לחברת הבינה המלאכותית BLACKSWAN TECHNOLOGIES ולקבוצת החברות והמשקיעים שסביבה.
ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה כספית בהיקף של כ-7.6 מיליון שקל שהגישה חברת י.ח. להב ייעוץ פיננסי ואסטרטגי בע"מ, באמצעות עורכי הדין סיני אליאס ואיילת ווסוקי-דולב. לטענת החברה, באוגוסט 2022 הועמדה ל-BLACKSWAN הלוואת גישור בסך 1.5 מיליון דולר, שנועדה לספק מימון זמני עד להשלמת גיוס הון צפוי.
לפי כתב התביעה, ההלוואה ניתנה על בסיס מצגים שלפיהם מדובר במימון קצר טווח בלבד, כאשר החברה מצויה לקראת שלב צמיחה משמעותי ואף בוחנת אפשרות להנפקה עתידית. עוד נטען כי ההלוואה קיבלה מעמד בכורה, כך שהיה עליה להיפרע לפני התחייבויות אחרות של החברה.
על פי ההסכמות הנטענות, הייתה להב אמורה לקבל בחזרה סכום כולל של 2.25 מיליון דולר, אולם בפועל הוחזרו לה, לטענתה, 500 אלף דולר בלבד.
בהחלטתו קבע בית המשפט כי בשלב זה מתקיימת תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את המשך בירור התביעה נגד אוליאל, גרובמן והרשקוביץ. בין היתר צוין כי אוליאל וגרובמן לא הגישו תצהירים מטעמם במסגרת הדיון בבקשת העיקול, וכי הימנעות זו פועלת לחובתם בשלב הנוכחי. ביחס להרשקוביץ קבע בית המשפט כי תשובותיו בחקירה, שבמהלכה טען פעמים רבות שאינו זוכר אירועים מהותיים, אינן מספקות מענה ממשי לטענות שהועלו נגדו.
בית המשפט בחן גם את שאלת ההכבדה: החשש כי ללא הטלת עיקולים יהיה קושי ממשי לגבות את הכספים אם התביעה תתקבל בעתיד. בהחלטה צוין כי מכלול הנסיבות, ובהן סכום התביעה הגבוה, ממצאי החקירות שהצביעו על היעדר נכסים משמעותיים, העובדה שהרשקוביץ ומשפחתו מתגוררים בקנדה, קיומם של נכסים משועבדים והליכים משפטיים נוספים, מצדיקים את מתן הסעד הזמני.
מנגד, בית המשפט דחה את הבקשה להטיל עיקולים על נכסיו של משה שליסר. בהחלטה נקבע כי עניינו שונה מזה של יתר המשיבים, בין היתר משום שהיה שותף לחלק מהסיכון בעסקת ההלוואה ואף שילם את חלקו בהתאם להסכמות. בנסיבות אלה נקבע כי לא הוכח חשש מספק להכבדה המצדיק עיקול על נכסיו.
העיקולים שאושרו הוגבלו לסכום של 6.5 מיליון שקל, לאחר שבית המשפט הביא בחשבון סכום של 350 אלף דולר שכבר שולם ללהב על ידי שליסר ורונן יוסטר. עוד נקבע כי העיקולים לא יחולו על משכורות ועל חשבונות עו"ש המצויים ביתרת חובה.
בנוסף, חויבו אוליאל, גרובמן והרשקוביץ בהוצאות משפט בסך 7,500 שקל לטובת להב, בעוד שלהב חויבה לשלם לשליסר הוצאות באותו סכום.
עו"ד סיני אליאס (צילום: פרטי)
עו"ד סיני אליאס, המייצג את חברת י.ח. להב, מסר: "מדובר בהחלטה משמעותית שמכירה בכך שכאשר ניתנים מצגים למלווה, וכאשר כספים בהיקף של מיליוני שקלים אינם מוחזרים למרות שהגיע מועד הפירעון, לא ניתן להסתתר מאחורי מבנה תאגידי או מאחורי טענות כלליות. בית המשפט קבע כי ביחס לשלושה מהמשיבים קיימת תשתית לכאורית המצדיקה עיקולים זמניים, וכי יש חשש ממשי שהיעדר עיקול יקשה על גביית הכספים אם התביעה תתקבל. נמשיך לנהל את ההליך בנחישות עד להשבת מלוא הכספים המגיעים למרשתנו".
עוד ב-
יצוין כי מדובר בהחלטה שניתנה במסגרת בקשה לסעד זמני בלבד. ההליך העיקרי עדיין מתנהל, ובית המשפט הבהיר כי קביעותיו בשלב זה הן לכאוריות ואינן מהוות הכרעה סופית בטענות הצדדים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
