משפט
ביטוח לאומי מסרב לשלם את הקצבאות: זו ההחלטה הדרמטית שהתקבלה
גנן שחלה במחלה נוירולוגית קשה בעקבות חשיפה לחומרי הדברה, ניהל מאבק משפטי עיקש מול הביטוח הלאומי שסירב להכיר בו. הבדיקה הרפואית ששינתה את התמונה והפיצוי הדרמטי שנפסק
גנן תושב דרום השרון בשם ב', אשר חלה במחלה נוירולוגית בשם נוירופתיה של הסיבים הדקים, הוכר אחרי מאבק ארוך כנפגע עבודה עקב חשיפתו לחומרי הדברה.
ב', גנן עצמאי יליד 1965, עסק במשך שנים בהקמת גינות ובתחזוקתן. במסגרת עבודתו, הוא ביצע עבודות הדברה בכמה גינות ביום, באופן ידני וללא מיגון מתאים. במהלך העבודה נחשף לחומרי הדברה ולכימיקלים שונים, נשם את אדי החומרים, ולעיתים הם אף נשפכו על פניו ועל גופו. בין החומרים שאליהם נחשף נכללו, בין היתר, דורסן וחומרי הדברה נוספים ששימשו אותו בעבודתו השוטפת.
בחלוף השנים החל ב' לסבול מכאבים בכפות הרגליים, מתחושות צריבה ושריפה, מנימול ומהפרעות תחושה. בהמשך עלה חשד כי מקור תלונותיו הוא במחלה עצבית המכונה נוירופתיה של סיבים דקים המתבטאת בפגיעה בעצבים הקטנים בגוף, העלולה לגרום לכאבים שורפים, צריבה, דקירות, נימול והפרעות תחושה. לטענתו, המחלה נגרמה עקב החשיפה הממושכת לחומרי ההדברה במסגרת עבודתו כגנן.
ב' פנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה, אך תביעתו נדחתה. בעקבות הדחייה פנה ב' לסיועו של עו"ד גיל קראוס, המתמחה במיצוי זכויות רפואיות ומאבקים מול המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח.
עו"ד קראוס הגיש בשמו של הגנן תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר מינה מומחה רפואי מטעמו לבדיקת טענות התובע. המומחה המתמחה ברפואה פנימית ותעסוקתית, בדק את החומר הרפואי של ב' וקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין תנאי עבודתו. בעקבות חוות דעת זו דחה בית הדין האזורי לעבודה את התביעה.
עו"ד גיל קראוס (צילום: יעל אורבך)
אלא שבכך לא הסתיים ההליך. עו"ד קראוס ערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה, וטען כי הבירור הרפואי שנערך בעניין מרשו אינו מספק, בין היתר משום שהשאלה המרכזית בתיק נוגעת למחלה עצבית, ולכן נדרש מומחה מתאים בתחום הנוירולוגיה, ולא מתחום הרפואה הפנימית.
בית הדין הארצי קיבל את הערעור והורה להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי נוסף, התואם את בקשת הנתבע. בעקבות ההחלטה מינה בית הדין האזורי מומחה לנוירולוגיה על מנת שיבדוק את התובע.
בחוות דעתו קבע המומחה לנוירולוגיה כי על בסיס החומר שהונח בפניו לא הוכח כי ב' סובל מפגיעה במערכת העצבים ההיקפית, ולכן לא ניתן עדיין לקשור בין החשיפה לחומרי ההדברה לבין מחלה נוירולוגית.
עם זאת, הבהיר המומחה כי אם יוכח שב' אכן סובל מנוירופתיה של סיבים דקים, אזי סביר שהמחלה הזו התעוררה בגופו בשל חשיפתו לחומרי ההדברה בעבודתו. לדבריו, במקרה של הימצאות המחלה, תנאי העבודה מהווים גורם משמעותי, וזאת בשיעור העולה על 20%, ולו משום שהגנן לא לוקה בסוכרת, המהווה גורם משמעותי נוסף בגרימת המחלה.
בשלב זה הפנה עו"ד קראוס שאלות הבהרה למומחה. בין היתר נשאל המומחה האם התסמינים שעליהם התלונן הגנן יכולים להתאים לנוירופתיה של סיבים דקים, והאם בדיקות עצביות רגילות שוללות את קיומה של המחלה.
תשובותיו של המומחה הפכו את הקערה על פיה: הוא הבהיר כי תלונותיו של ב' יכולות להתאים למחלה, וכי בדיקות ההולכה העצבית הרגילות אותן עבר עלולות לצאת תקינות גם כאשר אדם סובל מנוירופתיה של סיבים דקים. לכן, הסביר, יש צורך בבדיקות ייעודיות, ובהן בדיקת צפיפות הסיבים הדקים בעור. המומחה אף הגדיל לעשות ואמר שהיה שמח אילו ב' היה מופנה לבדיקה כזו על מנת לשלול או לאשש את האבחנה.
בעקבות הדברים ביצע ב' ביופסיית עור ייעודית לבדיקת הסיבים הדקים. לאור תוצאות הבדיקות שינה המומחה את קביעתו מהקצה אל הקצה. לדבריו תוצאות הבדיקה מעידות על חסר משמעותי בסיבים דקים, דבר אשר מוכיח כי הגנן אכן סובל מנוירופתיה של סיבים דקים. לדבריו, כעת, משהתבררה התמונה הרפואית, סביר שקיים קשר סיבתי בין חשיפתו של הגנן לחומרי ההדברה בעבודתו לבין מחלתו, משום שתנאי עבודה השפיעו על הליקוי בשיעור משמעותי.
היפוך עמדת המומחה לא תרמה לשינוי דעה בביטוח הלאומי שהמשיך להתנגד להכרה בגנן כנפגע עבודה. נציגי הביטוח הלאומי ביקשו לפסול את חוות דעת המומחה השני מטעם בית המשפט, ולשוב לחוות דעתו של המומחה הראשון שהצדיק את עמדתם לפיה אין קשר בין תנאי עבודתו של הגנן לבין מחלתו. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, דחה את טענות הביטוח הלאומי.
בפסק דינו נקבע כי העברת תוצאות הבדיקה למומחה הייתה נחוצה כדי לקבל תמונה רפואית מדויקת, במיוחד לאחר שהמומחה עצמו הבהיר כי קיימות בדיקות אובייקטיביות היכולות ללמד על קיומה של נוירופתיה של סיבים דקים.
לאור תוצאות הבדיקה וחוות דעתו המתוקנת של המומחה השני קיבל בית הדין את הערעור וקבע כי קיים קשר סיבתי בין החשיפה הממושכת של הגנן לחומרי ההדברה לבין הנוירופתיה של הסיבים הדקים שממנה הוא סובל. בעקבות ההכרה קבעה ועדה רפואית של הביטוח הלאומי כי הגנן סובל מנכות מעבודה בשיעור 20% לצמיתות. גם על החלטה זו ערער המוסד לביטוח לאומי וטען כי אין לקבוע לו אחוזי נכות, אך וועדה רפואית לעררים דחתה את הערעור והשאירה את הנכות הצמיתה בשיעור של 20%.
בעקבות ההכרה זכה ב' לתשלום חד-פעמי רטרואקטיבי בסך 125,200 שקלים, והחל מקבל קצבה חודשית בסך 2,089 שקלים. מעבר לכך, ההכרה במחלתו כפגיעה בעבודה עשויה לאפשר לו בעתיד גם לבחון החמרת מצב ולקבל החזרים עבור הוצאות רפואיות הקשורות לפגיעה שהוכרה.
עוד ב-
לדברי עו"ד גיל קראוס, שייצג את הגנן, "אחרי מאבק ארוך וצודק, קיבל הגנן את ההכרה הנדרשת, בין היתר בעקבות ההתעקשות על מומחה רפואי אחר וביצוע בדיקות נוספות שחשפו את האמת הרפואית".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
