משפט

26 חברות במשק הישראלי תחת מתקפה: כך פעלה השיטה הזדונית

כתב אישום שהגישה פרקליטות המדינה חושף מתקפת סייבר שנמשכה במשך שנים, שבמהלכה, לפי הנטען, חדר הנאשם מרחוק למחשבים של 26 חברות ואנשים פרטיים, אסף מידע רגיש ואף הפעיל מצלמות ללא ידיעת המשתמשים

מערכת ice | 10/9/2026 18:31 עקבו אחרינו בגוגל

מתקפת סייבר על ישראל (צילום unsplash ,freepik, pixabay)

פרקליטות המדינה הגישה היום לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד מיכאל בר, בן 43 מאשקלון, בחשד כי ביצע במשך שנים מתקפות סייבר נגד חברות בישראל ואנשים פרטיים, תוך שאיבת מידע עסקי ופרטי ממחשבים שאליהם הצליח לחדור.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין אלעד דיין וחווי לרנר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, בר פעל משנת 2019 ועד למעצרו לפני כ-3 שבועות. במהלך התקופה, כך נטען, הוא הפיץ והפעיל תוכנות מחשב זדוניות ששימשו אותו ככלי תקיפה, ופיתח אותן בעזרת כלי בינה מלאכותית (AI).

באמצעות התוכנות הללו, לפי האישום, חדר בר מרחוק למחשבים של 26 חברות במשק הישראלי וכן למחשבים של אנשים פרטיים. התוכנות אפשרו לו לשמור על שליטה מתמשכת במחשבים המותקפים ולבצע בהם מגוון פעולות באמצעות פקודות ששלח מרחוק.

בר שימש באותה תקופה כמנהל אבטחת מידע בחברה המאגדת מספר חברות בתחום הבנייה ועיצוב הבית. לפי הפרקליטות, הוא ניצל את יכולותיו הטכנולוגיות כדי לפגוע במערכות ההגנה של המחשבים, לאסוף מידע רגיש ומוגן, ובהם קבצים, סיסמאות ופרטי גישה לחשבונות שונים.

על פי כתב האישום, השליטה במחשבים אפשרה לבר גם להשתלט על מחשבי המשתמשים, להפעיל את המצלמות ללא ידיעתם, לצפות בזמן אמת בפעילות שביצעו במחשב, לתעד אותה ולעקוב אחריהם. התוכנות הזדוניות, כך נטען, המשיכו לפעול גם לאחר שהמחשבים כובו.

אחד ההיבטים החמורים המיוחסים לבר נוגע לחומרים שתועדו באמצעות מצלמות המחשבים. לפי כתב האישום, הוא צילם תמונות אינטימיות של נשים שהועסקו בחברות המותקפות, בזמן ששהו בביתן או בבית מלון, וכן של בנותיהן הקטינות. את המידע שאסף, ובכלל זה סיסמאות וקובצי מדיה רגישים, הוא מיין וסידר בתיקיות ייעודיות לפי זהות הנפגעות, על פי הנטען.

לפי הפרקליטות, מעשיו של בר התגלו רק באפריל 2026, לאחר שאחת החברות שהותקפו פתחה בחקירה בעקבות חשד כי נפלה קורבן למתקפת סייבר. במהלך הבדיקה עלה חשש כי לא מדובר באירוע נקודתי, אלא במתקפה רחבה יותר נגד גורמים במשק הישראלי.

בשלב זה פנו נציגי מערך הסייבר הלאומי לבר, במסגרת תפקידו כמנהל אבטחת המידע בחברה שבה עבד, ועדכנו אותו כי קיים חשד שגם החברה היא אחת מקורבנות מתקפת הסייבר. לפי כתב האישום, בר הסתיר מהם את העובדה שהוא, לפי הנטען, עומד מאחורי התקיפה.

הפרקליטות טוענת כי בר קיים שיחות רבות עם נציגי מערך הסייבר הלאומי, אך לא הפסיק את פעילותו. על פי האישום, במקביל הוא אף המשיך לפתח תוכנה זדונית נוספת, מתוחכמת יותר, והחדיר אותה לחברות נוספות.

כתב האישום מייחס לבר שורה של עבירות, ובהן חדירה לחומר מחשב שלא כדין כדי לעבור עבירה אחרת, פעולות אסורות בתוכנה, החדרת נגיף למחשב, פגיעה בפרטיות וגניבה.

במקביל להגשת כתב האישום, מבקשת פרקליטות המדינה לעצור את בר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר ציינה מחלקת הסייבר כי בר הוא בעל כישורים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות בתחום הסייבר, שאפשרו לו להתאים את התוכנות הזדוניות שפיתח ולבצע באמצעותן מגוון פעולות התקפיות.

עוד נטען בבקשת המעצר כי הפעילות לא הסתכמה במחשבים של החברות. לפי הפרקליטות, בר החדיר את התוכנות הזדוניות גם למחשבים האישיים של עובדים בחברות המותקפות, ובמשך שנים העביר אליהם פקודות ואסף מידע ותיעוד אישי ורגיש על המשתמשים.

החקירה בתיק התנהלה על ידי יחידת הסייבר הארצית בלהב 433. כתב האישום ובקשת המעצר הוגשו לבית משפט השלום בראשון לציון.