משפט

ניצחון לשקמה ברסלר: תבעה 400 אלף שקל מפעילת הימין, זה הסכום שתקבל

בית משפט השלום בתל אביב קיבל חלק מתביעת לשון הרע שהגישה ברסלר נגד אסתר יוחאי, לאחר שזו פרסמה שורת טענות שקשרו את מובילת המחאה למתקפת 7 באוקטובר. השופט קבע כי חלק מהפרסומים חרגו מהבעת דעה והציגו טענות עובדתיות שלא הוכחו

מערכת ice | 28/9/2026 22:54 עקבו אחרינו בגוגל

בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל חלק מתביעת לשון הרע שהגישה שקמה ברסלר נגד אסתר יוחאי, וחייב את יוחאי לשלם לה 40,953 שקלים, לצד 10,000 שקלים הוצאות משפט. בנוסף, הורה בית המשפט למחוק בתוך 14 ימים את הפרסומים שנקבע כי הם מהווים לשון הרע ושלא עומדת ליוחאי הגנה בגינם.

התביעה הוגשה בעקבות שורה של פרסומים שיוחאי העלתה לרשתות החברתיות ופרסמה גם בקבוצת וואטסאפ, לאחר מתקפת 7 באוקטובר. בין היתר נטען בהם כי ברסלר ידעה מראש על המתקפה, הסכימה לה ואף סייעה לחמאס. באחד הפרסומים הוצגה ברסלר בתמונה מזויפת כשהיא לבושה במדי אסירה, תחת הכותרת "אשמה: בגידה במולדת".

ברסלר דרשה בתביעה פיצוי של 400 אלף שקלים, אף שלטענתה הייתה זכאית לסכום גבוה יותר בהתאם להוראות החוק. לטענתה, הפרסומים לא היו ביקורת פוליטית או הבעת דעה, אלא ייחסו לה עובדות חמורות ועבירות שלא ביצעה. מנגד, יוחאי טענה כי מדובר בביקורת לגיטימית ובהבעת דעה, וכי הפרסומים התבססו על דברים שברסלר עצמה פרסמה בתקופת המחאה.

השופט גיא פורר בחן את הפרסומים בהתאם לאופן שבו אדם סביר היה מבין אותם. בפסק הדין נקבע כי לא כל ההתבטאויות שנכללו בתביעה מהוות לשון הרע. כך, למשל, הביטוי "ארגון הטרור של שקמה ברסלר" הוגדר כמטאפורה, ולא כטענה שלפיה ברסלר עומדת בראש ארגון טרור במובן הפלילי.

גם פרסומים מסוימים אחרים הוגדרו כהבעת דעה במסגרת מחלוקת ציבורית. השופט התייחס, בין היתר, לפרסום שבו נטען כי ברסלר "הזמינה טבח למפגינים שגרים בעוטף", כאשר לצדו צורף צילום מסך של ציוץ שפרסמה ברסלר בספטמבר 2023, שבו כתבה כי ממשלה שלא תציית לבג"ץ "תמצא את עצמה למחרת בבוקר בלי צבא, בלי שב"כ ובלי מוסד".

אולם ביחס לפרסומים שבהם נטען כי ברסלר ידעה מראש על מתקפת 7 באוקטובר, הסכימה לה או סייעה לה, הגיע בית המשפט למסקנה שונה. לפי פסק הדין, קורא סביר היה עשוי להבין את הדברים כקביעות עובדתיות, ולכן הם עולים כדי לשון הרע. גם הטענה בדבר צו איסור פרסום שנועד לכאורה להסתיר מידע על "טבח עתידי" הוגדרה כקביעה עובדתית.

יוחאי ביקשה להסתמך, בין היתר, על הגנת אמת הפרסום. ואולם, השופט קבע כי הטענות המרכזיות לא הוכחו. בפסק הדין נכתב כי ההאשמות שלפיהן ברסלר "הסכימה" למתקפה או "עזרה" לה לא הוכחו, וכי לא הובאה ראיה שתתמוך בהן. עוד נקבע כי במהלך חקירתה יוחאי לא הצליחה לספק הסבר קוהרנטי לטענות על הסכם בין ברסלר לחמאס, ולא הוצגה ראיה להסכם כזה.

השופט ציין עם זאת כי התרשם שיוחאי האמינה באופן סובייקטיבי באמיתות הדברים שפרסמה. עוד נקבע כי היא פעלה מתוך אמונה שלפיה לברסלר ולתנועת המחאה שהובילה היה חלק באירועי 7 באוקטובר. בית המשפט הדגיש כי עצם האמונה בדברים אינה מחליפה את הצורך להוכיח את הטענות העובדתיות שהועלו בפרסומים.

בסופו של דבר קבע השופט כי לצורך חישוב הפיצוי יש לראות בפרסומים הרלוונטיים פרסום אחד, בין היתר בשל הדמיון ביניהם והעובדה שפורסמו בפרק זמן של כחודש. בנוסף, לא הוכח כי הפרסומים זכו לתפוצה רחבה ולא נקבע כי יוחאי פעלה מתוך כוונה לפגוע בברסלר, ולכן לא נפסק כפל פיצוי.

עוד ב-

שקמה ברסלר תבעה 600 אלף שקל: זו ההחלטה שהתקבלה

לכתבה המלאה

לפיכך חויבה יוחאי לשלם לברסלר 40,953 שקלים, וכן 10,000 שקלים בגין הוצאות משפט. בנוסף נקבע כי עליה למחוק בתוך 14 ימים את הפרסומים שנקבע כי הם מהווים לשון הרע ואינם נהנים מהגנה משפטית.