יום העדות השביעי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, שהגיש את כתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, סיפק היום (שני) רגעים חריגים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
במהלך החקירה הנגדית, שנגעה לאישורים שנתן לפתיחת החקירות בתיקי האלפים, התקשה מנדלבליט להסביר מדוע לא נמצא אישור מתועד מוקדם לחקירת נתניהו באזהרה בתיק 2000. בשלב מסוים, כשנשאל על הפער בין זיכרונו למסמכים שהוצגו, השיב: "זו כנראה הייתה טעות".
עו"ד עמית חדד (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)
כתב חדשות 14, מוטי קסטל, דיווח כי במהלך הדיון התברר שלא נמצא אישור לחקור את נתניהו באזהרה בתיק 2000 לפני 5 בינואר 2017. השופט משה בר-עם התערב ודרש הבהרות: "זה צריך להיות מתועד", הדגיש. מנדלבליט אישר כי אינו יכול להצביע על אישור מוקדם יותר, אך הסביר שההחלטה התגבשה אצלו עוד קודם לכן.
עם זאת, במסמך מ-5 בינואר אכן תועדה החלטה לחקור את נתניהו באזהרה. בנוסף, עורך דינו של נתניהו, עמית חדד, הציג פערים בין נוסח האזהרה שנמסר לראש הממשלה לבין החשדות שנחקרו בפועל. מנדלבליט אישר כי הנוסח שהוצג לו לא תאם את מהות החשדות בתיק.
אלא שהסוגיה לא הסתכמה באישורים החסרים. קסטל טען בשידור כי מנדלבליט היה נתון ללחצים כבדים באותה תקופה, ואף השתמש בביטוי החריף "מנדלבליט פשוט נסחט". לדבריו, ההגנה מבקשת להראות שההחלטות התקבלו תחת לחץ מצד גורמים במערכת אכיפת החוק והתקשורת.
נתניהו מגיע לשמוע לעדות מנדלבליט (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)
חדד הטיח במנדלבליט כי נכנע ללחצים, והציג פרסומים והדלפות שלטענתו נועדו להשפיע על החלטותיו. מנדלבליט עצמו אישר כי להערכתו היו הדלפות שנועדו להפעיל עליו לחץ, אך בעדותו הקודמת הדגיש כי הלחצים לא השפיעו על שיקול דעתו.
מנגד, בפרקליטות דוחים את הניסיון להציג את הפגמים הנטענים כהוכחה לכך שהחקירות לא היו מוצדקות, כאשר לטענות מצטרפים גם אנשי תקשורת בולטים. התובעת יהודית תירוש הבהירה בדיון כי דווקא היעדרו של אישור כתוב בזמן אמת הוא שהוביל להסכמת התביעה לזמן את מנדלבליט לעדות, אך ביקשה להגביל את השאלות לסוגיית האישורים לפתיחת החקירות.
בתיק 2000 עצמו, נזכיר, נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים בעקבות שיחותיו עם מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס, בנוגע לסיקור תקשורתי ולקידום מהלכים שיגבילו את תפוצת העיתון המתחרה "ישראל היום". מנדלבליט הסביר בעבר כי אף שסבר שנתניהו לא התכוון לממש את ההבנות, התנהלותו הצדיקה לדעתו הגשת כתב אישום.
צפו בקטע הפרשנות של קסטל בערוץ 14:
אז לאן הולך המשפט מכאן, והאם מישהו צפוי לתת את הדין על הטעויות? לדברי קסטל, השופט בר-עם היה הדומיננטי בדיון והביע דאגה מהיעדר התיעוד המסודר. ההגנה עשויה להשתמש בדברים לחיזוק טענותיה לפגמים בהליכי החקירה ולבקש שבית המשפט ייתן לכך משקל בהחלטותיו. עם זאת, גם אם ייקבע שנפלו פגמים בהתנהלות הרשויות, אין פירוש הדבר שכתב האישום יבוטל אוטומטית, או שתיפתח חקירה נגד מי מהמעורבים. ההכרעה בשאלות הללו עדיין נתונה לבית המשפט.
לסיכום היום הדרמטי אמר קסטל כי "בסוף המאשימים הופכים לנאשמים", והוסיף כי בעיניו יש בכך "איזשהו צדק מסוים". אמנם מדובר בתיאורו של קסטל בלבד, אך היום השביעי לעדותו של מנדלבליט המחיש כיצד מי שהיה אחראי להגשת האישומים נגד נתניהו נדרש כעת לספק הסברים מפורטים על הדרך שבה התקבלו ההחלטות שהובילו לפתיחת החקירות. המשפט עצמו נמשך, והשאלה איזו משמעות משפטית תהיה לעדותו עדיין פתוחה.
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
