תבליני תשבץ הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת מיליונים נגד תאגיד המים, מי נתניה (2003) בע"מ. התביעה, הוגשה כתובענה ייצוגית בסכום של 3 מיליון שקל בשם כלל הצרכנים שהייתה רשומה להם יתרת זכות ברישומי "מי נתניה", והתאגיד לא פעל לגביה בהתאם להוראות הדין, בשבע השנים שקדמו לתביעה.

לפי כתב התביעה, ברישומי התאגיד ישנן יתרות זכות הנובעות מזיכויים של תושבים בכל מיני סיבות ביניהם, זיכוי בגין נזילה וכל זיכוי אחר, לטענת התובעים יתרות הזכות "שוכבות" ברישומי התאגיד מבלי שזה עושה כל פעולה על מנת להשיב יתרות אלו לצרכנים.

עוד נטען כי אותם הצרכנים משלמים לתאגיד תשלומים שוטפים והתאגיד לא מקזז את יתרות הזכות של הצרכנים אל מול תשלומי החובה השוטפים. כלומר, התאגיד גובה תשלומים חודשיים במקום לבצע פעולה של קיזוז החובה אל מול היתרות הרשומות ברישומי התאגיד לאותם הצרכנים. על פי הנטען בכתב התביעה, על התאגיד מוטלת חובה לקזז את תשלומי החובה מיתרות הזכות ואין לו שיקול דעת בעניין זה.

התובעים החזיקו נכסים בנתניה המזוהים במערכת המחשב של "מי נתניה". מתדפיסי התנועות שהפיק התאגיד הוטלו חיובי מים וביוב ביתר. בוצע זיכוי תיקון נזילה ברישומיה של התאגיד בסך 32.17 שקל. למרות הודעת הזיכוי לא קוזזה יתרת זכות ב-32.17 שקל והחיוב שנעשה היה על סף 224.8 שקל, גם החיוב הבא היה מלא והוטל גם חיוב ריבית.

מעוה"ד יוסף-חי אביעזיז, סגן יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות בלשכת עוה"ד-ארצי, המייצג את התובעים נמסר כי: "טובת הציבור מחייבת במקרים כאלו פעולה ייצוגית, אין כל סיבה שהתאגיד יחזיק ברשותו כספים שלא כדין וחמור מכך, לא יקזז כספים אלו אל מול התשלומים השוטפים. מדובר במקרה קלאסי שבו מתחדדת החשיבות של כלי האכיפה האזרחי החשוב הזה שנקרא תובענה ייצוגית. מובן שהטענות יתבררו בבית המשפט".

בתאגיד מציגים צד שונה. לפי מי נתניה, התביעה התקבלה במשרדי התאגיד אתמול (שלישי) לפי התאגיד, מעיון בתביעה עולה כי: "מדובר בתביעת סרק, אשר אף לוקה בחוסר תום לב מצד התובע. מי נתניה פועלת בהתאם להוראות הדין, לרבות בכל הקשור לקיזוז יתרות זכות בחשבון התקופתי הקרוב או השבה בפועל, בהתאם לבקשת הלקוח, בצירוף הפרשי הצמדה כנדרש". 

לטענת התאגיד, במקרה המתואר בתביעה, התובע עזב את הנכס בחודש יוני 2020 וביצע סגירת חשבון. בסמוך לאחר מכן, ביצעה מי נתניה זיכוי בחשבונות הדיירים בבניין שבו מצוי הנכס, לרבות בחשבון התובע, בשל נזילה שארעה בתשתית המשותפת ותוקנה בחודש מאי 2020. בהתאם לכך, נוצרה יתרת זכות בדיעבד בחשבון התובע בסך של 32.17 שקל (לפי ערך מועד הנזילה). מאחר שבמועד ביצוע הזיכוי התובע כבר עזב את הנכס, לא ניתן היה לקזז את יתרת הזכות מן החשבון התקופתי הבא, שכן לא היה חשבון כאמור. 

עוד הוסיפו בתאגיד המים כי: "כפי שהתובע עצמו מודה בתביעה, מי נתניה שלחה לכתובת התובע הודעות חוזרות ונשנות, מדי חודשיים, על קיומה של יתרת הזכות, כך שהתובע היה מודע לה, בזמן אמת. יתירה מכך, מעת לעת אף נשלחו אליו תדפיסי תנועות חשבון, בהם מופיעה יתרת הזכות".

בתגובה לאתר ice נמסר מתאגיד "מי נתניה" כי: "צר לנו, כי במקום להתייחס להודעות אלו ולפנות אל החברה על מנת למסור לה פרטים בדבר אופן ההשבה המבוקש על ידו, התובע בחר להתעלם במכוון מן ההודעות, ככל הנראה על מנת ליצור לעצמו עילת תביעה מלאכותית. נראה, כי לתובע אצה הדרך לפנות לערכאות ואף לתקשורת, משיקולים השמורים עמו, במקום לפנות ישירות אל התאגיד. גם כעת מוזמן התובע למסור לחברה פרטים בדבר אופן ההשבה המבוקש ולקבל לרשותו את יתרת הזכות, שאליה כבר צורפו הפרשי הצמדה, כנדרש לפי דין. נוכח העובדה, כי לא נערכה פניה מקדימה אל התאגיד בטרם הגשת התביעה, הרי שככל שהתובע יעמוד על תביעתו, שהינה חסרת יסוד כאמור, תעמוד מי נתניה על מלוא הוצאותיה, לרבות הוצאות לדוגמא בגין הגשת תובענת סרק".