משפחה ערבית בת 9 נפשות, שפלשה לפני 38 שנה לבית בבעלות יהודית ברחוב געש ביפו, הייתה אמורה להתפנות בשבוע שעבר. בעקבות פסיקת בית משפט השלום בתל אביב. ראש המשפחה, נרקומן שישב בכלא בגין עבירות סמים, ערער על הפסיקה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ובדיון שהתקיים בחודש שעבר, השופטים הודיעו כי יפסקו בקרוב בערעור. 

המערערים טוענים כי הם שילמו לדייר הקודם שהתגורר בעבר באותו בית באישור בעל הבית היהודי, עבור זכויותיו כדייר מוגן ושילמו מדי חודש במזומן לבעל הבית היהודי.

מפסק הדין שקבע שיש לפנותם, עולה כי בני המשפחה הערבית טוענים שבעל הבית היהודי הסכים בעל פה שיתגוררו בבית במקום דייר אחר, שטען כי רכש מדייר יהודי זכויות כדייר מוגן באותו בעל בית. לטענת המשפחה הערבית, הם שילמו לבעל הבית שכר דירה חודשי במזומן מבלי שהנפיק להם קבלות למרות שהוא שימש כיועץ מס מוסמך. בשנת 92' כשלא הצליחו לאתר אותו (כי נפטר), הפסיקו לשלם שכר דירה.

בבית המשפט השלום ובדיון האחרון בביהמ"ש המחוזי, התברר כי המשפחה הערבית הציגה מסמך מזוייף להצדקת חזקתם בבית ואז התברר כי אין להם שום מסמך כתוב שיוכיח כי הם שוהים בבית בהסכמת בעלי הבית המנוח.

הפולש ענה בחקירה הנגדי של עו"ד ארז אסרף, בא כוחם של בעל הבית, כי הוא שילם שכר דירה גם כשהיה בכלא, באמצעות קרוב משפחה, אך לא ידע לציין במי מדובר. על כך אמרה השופטת יהודית שבח סגנית בית המשפט המחוזי בתל אביב בדיון האחרון בערעור: "אחד מבני המשפחה שהעיד שהוא היה נוסע לבני ברק וששילם  במזומן, העיד שישב תקופה נכבדה בבית הסוהר ולא יכול היה להשיב לשאלה מי שילם  בתקופה שהוא לא יכול היה לשלם".

עו"ד ארז אסרף, בא כוחו של בעל הבית היהודי. צילום: ניר סלקמן

השופטת שבח שאלה בדיון בערעור את בא כוחה של המשפחה הערבית שפלשה לבית כי  הדפוס פעולה זה שאדוני מדבר עליו, הוא "חרב פיפיות". כי אם יש מסמכים בכתב ביחס לדייר משנות ה-60'  שהתגורר בבית ויש מסמכים בכתב ביחס לדייר שהתגורר בבית בשנות ה-70',  גם קבלות על תשלום דמי שכירות, איך זה שלגבי המערערים אין ולו נייר אחד?

עוד מתברר כי המשפחה הערבית שפלשה לבית לא הזמינה לעדות את עורך הדין שלטענתם היה אחראי להסכם הברת הזכויות בין הדייר הקודם לפולש. 

אלמנתו וילדיו של בעל הבית שרכש הבית יחד עם אביו לפני קום המדינה ונפטר לפני 20 שנה, סיפרו באמצעות בא כוחם, עו"ד ארז אסרף העוסק בדיני מקרקעין, שכל השנים הוא חשש לפנות אותם מהבית, כי מדובר בעבריינים והרגיש מאוים. לטענתם, אביהם לא השכיר את הבית לאף אחד. בא כוחם טען כי בית משפט השלום שניהל דיונים בתיק,  קבע בצורה מאד מפורשת שגם מעבר למסמכים החסרים, הוא גם לא השתכנע מעדותם של התובע ושל הדייר שכביכול החליף,  בדבר הסכמה כלשהי מבעל הבית היהודי לכך שיתגוררו שם.

לשאלת בית המשפט המחוזי מדוע המתינו כ-40 שנה כדי לפנותם, בא כוחם הסביר כי החל משנות ה- 80 שאז פלשו אותם מערערים לנכס, בעל הבית ז"ל חשש לפנות אותם כי מדובר בגורמים עברייניים כשאחד מהם אף ישב בכלא על שימוש בסמים מסוכנים. "אדם נורמטיבי יועץ מס,  חובש כיפה,  לא יכול היה להתעסק בסיטואציה הזו לטענת אשתו,  כי הם פחדו להתעסק איתם".

עוד ב-

"מחירי הדירות יתחילו לרדת בקרוב מאוד": סמוטריץ' בהצהרה דרמטית

לכתבה המלאה

כאמור סגן נשיאת המחוזי בת"א השופטת יהודית שבח, והשופטים יונה אטדגי ושלומית יעקובוביץ אמורים למסור החלטתם בקרוב ולקבוע האם משפחה ערבית שפלשה לפני 38 שנה לבית ביפו תמשיך להתגורר בו רק על סמך טענתם כי קיבלו אישור בעלפ"ה מבעל הבית היהודי.