ישראל מתמודדת בימים אלה עם שנת הבצורת הקשה ביותר שנרשמה זה 100 שנה – כך עולה מדיון שקיימה ועדת החירום בראשות ח"כ מיקי לוי. המשבר החריף שנוצר בעקבות מיעוט משקעים, כשלים בהיערכות ממשלתית וניהול כושל של משק המים, מאיים על ביטחון המזון של המדינה, פוגע באופן חסר תקדים בחקלאות, וצפוי לגרום לזינוק ביוקר המחיה כבר בשנים הקרובות.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, אמר בדיון: "לא צריך להיות חזאי בשביל להבין שהכרזה על שנת בצורת זה אירוע שיחזור בתדירות גבוהה יותר בשנים הקרובות. גורמי מקצוע מדווחים שזו הבצורת הקשה ביותר ב-100 השנים האחרונות. שנת בצורת אינה רק עניין של גשם או מזג אוויר – זו סוגיה לאומית, שמשפיעה על חקלאות, מים, יוקר המחיה, ביטחון תזונתי, משק החשמל, הסביבה והחברה כולה. לצערי, מה שעולה מבדיקות שנעשו לאחרונה כולל ע"י מבקר המדינה – הוא שיש פערים מדאיגים בין תוכניות ההיערכות לבין המצב בפועל בשטח".

ח"כ אלון שוסטר הוסיף: "השנה היתה שחונה וגידולי שדה ברחבי הארץ לא קיבלו מענה ויש לתת לכך פתרון. משמעות של אי ייצור מזון מאסיבי נוכח המחסור במים בשנים הקרובות יוביל בהכרח לייבוא יותר גדול".

ח"כ לשעבר איתן ברושי, מארגון "מים לישראל", אמר בדיון: "המשבר אינו במשק המים אלא בניהול משק המים. ההסכם צריך להיות עם 2 גורמים: ה' ופקידי האוצר. 100 מיליון קוב קולחין בשנה נשפכים לים כי אין מי שייקח אותם. תיקון 31 לחוק אינו יוזמה של רשות המים, אלא יוזמה שמגיעה מלמטה. לא נעשה דבר נוכח הביקורות של מבקר המדינה. ראוי שהיתה קמה מועצת מים. 100 שנה לא היה אירוע כזה ומדובר באסון טבע. ללא מים אין קיום לחי ולצומח. צריכה לקום ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא המים ועל מבקר המדינה להכין דוח מעקב כדי לבדוק אילו ליקויים תוקנו".

עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, התייחס לממצאים מהשנים האחרונות: "הפערים שעלו בדוחות האחרונים שעסקו בנושא מים: אמנם יש מתקני התפלה שנמצאים בהליכי הקמה אך הם איטיים וחלקם נובעים מבעיות תשתית של המדינה. השבת מי קולחין – מתקנים קיימים נמצאים ברמת ספיקה גבוהה מעבר לקיבולת והקמת מתקנים חדשים מתמהמהים, חיבור אזורים מנותקים – רמת גולן, עמקים אזרחים, כנרת, החיבור לרשת הארצית אינה משביעת רצון".

חזי ליפשיץ, מנהל רשות המים והביוב, דיווח: "יש צניחה דרמטית בספיקות בנחלי הצפון. יש בצורת חריפה שלא נראתה זמן רב. החורף הנוכחי התאפיין במיעוט של משקעים ופריסה לא טובה. המילוי החוזר עומד השנה על 25%, משק המים הרוויח רבע מהממוצע. 30 שנה לא היינו ברצף מעל הקווים הירוקים, ואילו בחורף האחרון ירדנו בכל האקוויפרים. בכנרת ירדו גשמים בחצי מהממוצע השנתי. אם החורף הקרוב יהיה ממוצע, אנו נהיה עם כ-500 מיליון קוב מתחת למפלס סף המומלץ".

מיקי זיידה מרשות המים ציין בדיון: "אנו המשרד היחיד שהטמיע בתוכניותיו את סוגיית שינוי אקלים. יש משבר במדינות אירופה ואיננו נמצא במצב שלהם שאין להם מי בברזים. מתקני ההתפלה עבדו במיצוי של 90%. אין אמינות של 100% מים שפירים לחקלאים. אנו צופים עוד שנים קשות. מס' מתקני התפלה התעכבו ואם לא היו בעיות ביצוע בשרשרת האספקה, לא היתה בעיה עבור החקלאים".

עוד ב-

בשל הבצורת הקשה: הניסיון להציל את נהר הירדן

לכתבה המלאה

מהצד של משרד החקלאות, יובל ליפקין סיכם והתריע: "יש ירידה משמעותית ביבולים וייבוש עשרות אלפי דונמים בעיקר בצפון, פחת במרעה דבורים שיפגע בגידולים והשקייה חורפית. החקלאים בישראל נמצאים במשבר עמוק שלא היו בו מעולם. התחזיות ברורות וצפויה ירידה של כ-30% בתוצרת החקלאית בשנת 2026. כמו כן אנו צפויים לראות עליית מחירים משמעותית עקב ייבוא מוגבר שיובילו לפגיעה כלכלית".