היערכות המפלגות לבחירות 2026 עולה מדרגה עם חתימתם של הסכמי העודפים המרכזיים, שנועדו למקסם כל פתק בקלפי ולמנוע אובדן מנדטים. בגוש המתנגד לבנימין נתניהו הושלמה חלוקת הזוגות, כאשר החבירה המוקדמת בין נפתלי בנט, "ביחד", לאביגדור ליברמן, "ישראל ביתנו", קבעה עובדות בשטח ואילצה את גדי איזנקוט ממפלגת "ישר!" לחתום על הסכם מקביל עם יאיר גולן ומפלגת "הדמוקרטים".

במפלגתו של איזנקוט בירכו על השלמת המהלך והדגישו כי מדובר בחלק מהפקת לקחים וארגון מחדש של המחנה, מתוך שאיפה להבטיח שכל קול המבקש להחליף את השלטון יבוא לידי ביטוי.

מנגד, המהלך גירר מתקפה חריפה מצד השר בצלאל סמוטריץ', שטען כי החבירה בין איזנקוט לגולן מוכיחה כי הצבעה לאיזנקוט תוביל במישרין להקמת ממשלת שמאל שבה יכהן גולן בתפקיד ביטחוני בכיר.

במקביל, בצד הימני של המפה הפוליטית הולך ונוצר סיבוך טקטי. הכוונה של ראש הממשלה נתניהו לחתום על הסכם עודפים עם סמוטריץ' מותירה את איתמר בן גביר במלכוד, כאשר האופציה הבולטת העומדת בפניו היא חבירה לעופר וינטר.

הסיכון עבור בן גביר טמון בכך שאם מפלגתו של וינטר לא תצליח לחצות את אחוז החסימה, הקולות הללו לא ייספרו בחלוקה הסופית והדבר ייגרר לנזק אלקטורלי ישיר עבור "עוצמה יהודית".

עוד ב-

אייל גולן מגויס לקמפיין של בן גביר? עסקת הענק נחשפת

לכתבה המלאה

מנגנון הסכמי העודפים, המבוסס על שיטת חישוב מורכבת של המנדטים העודפים שיטת בדר עופר , מאפשר לשתי סיעות לחשב את סך הקולות שלהן יחד לצורך קבלת המנדטים שנותרו לאחר חלוקת המנדטים השלמים. ההסכם אינו מעביר פתקים באופן פיזי בין מפלגה אחת לרעותה, אך הוא מעניק להן יתרון מתמטי שמגדיל את הסיכוי לזכות במנדט נוסף על חשבון המפלגות המתחרות.