לדעתי, אחיזת האגו ברעיונות טוטליים כפי שבאים לידי ביטוי בהופעות של גלית דסטל אבטבייאן ,באים כמנגנון פיצוי על חוסר ביטחון וידע, אף לא רעיון אחד שלך הוא מקורי לחלוטין; תמיד המציאות יותר מורכבת. את מסמלת חוסר שיקול דעת, מתוסכלת, אמוציונלית, לא רציונלית, מתלהמת חדורות שנאה, נקמנית ונוטרת. האגו מעוות את תפיסת המציאות ביחס לרעיונות, הוא למעשה מטרפד חשיבה יצירתית: אם אגו הוא הקול שאומר לנו שאנו טובים יותר ממה שאנו באמת, אפשר לומר שהאגו מעכב ביטוי יצירתי ומחשבתי על ידי מניעת קשר ישיר ואמיתי עם העולם שסביבנו. במילים אחרות, אם אנו ניגשים למחשבה בגישה של אני ואפסי עוד - "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", אנו פועלים תחת אשליה וכתוצאה מכך המעשים שלנו אינם מעוגנים בעובדות אובייקטיביות. כאשר נפגשים עם המציאות זה עלול להוביל לכישלון. הכישלון יכול להיות קטן, כמו העלמת עין מפרט זה או אחר כדי לשמור על אינטגרטיביות הסיפור שלנו. לעיתים, אנו לא יכולים לקבל משוב אם בגלל שאנו גאים מכדי לשמוע אותו, או בגלל שהמציאות הפנימית שלנו מכריעה את הסטנדרטים האובייקטיביים שמולם אנו צריכים למדוד עצמנו. לדעתי, אמירות אלו

ואין לי ספק שהיא תצליח להכשיל את קואליציית הזדון הזו פעם אחר פעם כדי להראות לציבור במה הם בחרו ולאן זה מוביל אותנו. והתגובה של לייזי ענבר היא בעצם הכשרת השרץ. מותר להכות, זה מה שהוא אומר פר אקסלנס. אני לא סנגור של דיסטל אבל היא רחוקה מלדבר בשפה מזלזלת ובוטה. בוא.

ביש גד"א למדה את הטריק מהקיסר שנבעט מהשלטון, תמיד להציג את עצמה כמיסכנה שכולם עולים נגדה (כולל פרסי ספיר ההפכפכים), והיא מסכנה, חייבת עכשיו לפעול כדי שתוכל להיבחר בפרמיריז של הליכוד (מובטח לה מקום 44, כפי שחזה "הקוסם" שיקבל בבחירות האחרונות. זהו אין הגנה לגד"א, ואת הסיגנון הצטונף נשמע עוד ועוד.