העיתונאית הישראלית, קרן נויבך, יוצאת היום (ראשון) נגד המודל הכלכלי החדש של קשת 12 והשקעתן בחברות קטנות בתמורה לזמן אוויר, ואומרת שאם קשת נאלצת למצוא מודל כלכלי חדש בגלל בעיות תקציב שתשקיע קצת פחות מריאליטי מנופחים.

באייטם חד צדדי בתכנית "סדר יום" בכאן, תחת הכותרת "איך קשת מקדמת חברות שבהן היא מושקעת" העלתה לשידור נויבך את רפאלה גויכמן מדה מרקר ואת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט תקשורת וטכנולוגיה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, כדי להבין את הבעייתיות במודת הכלכלי החדש של קשת 12.

בקצרה: קשת 12 משתמשת בנכסים הטלוויזיוניים והדיגיטליים שלה כדי להשקיע בחברות קטנות, כאשר חלק מהעסקה יהיה בתמורה לזמן אוויר. כך, שחברות קטנות מקבלות חשיפה בפריים טיים, ועל ידי כך גם מקבלות השבחה - השבחה גם להשקעה של קשת 12 עצמה. לדוגמא הובאו חברת הביטוח הקטנה ליברה שקיבלה זמן מסך בפריים טיים שאילולא ההשקעה של קשת, לא היה בתקציב החברה להגיע לכאלו סכומים של זמן אוויר בטלוויזיה בשעות  האלו, ובנוסף גם חברת הזמנת הכרטיסים איוונטר: קשת רכשה 12% ממניות החברה בעסקה שחציה במזומן וחציה בזמן אוויר ושטחי מדיה.

על פי כתבת התקשורת של דבר מרקר: "קשת משקיעה בליברה, לא רק בלרכוש מניות בחברה אלא היא משלמת לה באמצעות חשיפה והמדיות שלה, נותנת לה זמן אוויר ופתאום הרבה פרסומות של ליברה. האם היית נחשפת ככה לחברת ביטוח חדשה? האם זה היה קורה לולא העוצמה של קשת?".

באייטם הועלתה הבעיה של הרגולציה אל מול היכולת להתפרנס מפרסום: קשת מחפשת אחר מקור הכנסה נוסף כאשר הפרסום היום לא שווה כמו לפני עשור בעקבות הענקיות גוגל ופייסבוק שלוקחות את רוב ההכנסות אליהן, בנוסף לקשת יש מחויבויות רגולטוריות אל מול המדינה. ד"ר אלטשולר תקפה את משרדי הממשלה ואמרה כי בעשור האחרון לא השתנה כלום ברישיון לשידור טלוויזיה כדי להתאים את המצב להגירה של תקציב הפרסום מהטלוויזיה לדיגיטל: "למה עשר שנים אין עדכונים של רגולציית הטלוויזיה בישראל? זורקים ממשרד למשרד".

נויבך לא התרגשה מהפיכת "קשת 12" לקורבן, ולגבי המודל הכלכלי החדש בשביל מקור הכנסה נוסף, עקצה ואמרה שזה לא היה קורה אם "אולי היו משקיעים קצת פחות בריאליטי מנופחים עד אינסוף", וב-"תוכנית אוכל שלא נגמרת אף פעם".

על הריכוזיות שתהיה לקשת גם בהשקעה בחברות אחרות וגם באסיפת נתונים, שאלה עיתונאית כאן: "האם לא ככה נוצרים כל הנוני מוזס שבעולם", ותשובתה של ד"ר אלשטולר הייתה שרמת הריכוזיות היא גבוהה משל נוני מוזס: "ענקיות מהסוג שלא מכירים".