פרשן חברת החדשות, עמית סגל, עוקץ היום (שני) את נאומו של ראש הממשלה נפתלי בנט על דוכן הכנסת, בו קרא לאיחוד בעם ולהפסיק עם הפילוג והגדרות כמו התיאוריה של אבישי בן חיים של ישראל הראשונה והשנייה. סגל הזכיר לבנט כמה אמירות שלו מהעבר בו היה מראשי המפלגים.

הדוגמא הראשונה: "למשמע נאום הפיוס של בנט כמעט שכחתי מי זה שהשווה חברי כנסת מהעבודה לחמאסניקים ב-2015" - כוונתו לקמפיין של הבית היהודי, בראשות בנט אז, נגד חברי רשימת "המחנה הציוני" עם ציטוטים שנאמרו על ידי חברי הרשימה, עם שורה מוחצת בסוף הסרטון: "זה לא חמאס, זהו יוסי יונה. מפלגת העבודה בראשות בוז'י”. יש לציין שלאחר 3 שנים התנצל בנט, אז שר החינוך, בפני יוסי יונה על ההשוואה לחמאס.

הדוגמא השנייה: "גל"צ זה סכין בגב החיילים" - הקמפיין של תנועת ישראל שלי, אי שם לפני עשור - סרטון שבינתיים הוסר מהרשתות החברתיות.

הדוגמא השלישית: "שפסל את הספר של דורית רביניאן" - הסערה סביב הספר של הסופרת "גדר חיה" שמתאר רומן בין פלסטיני ליהודייה והחלטת משרד החינוך בראשותו אז להוציא את הספר מתוכנית לימודי החובה בתיכונים: "בספר משווים את חיילי צה"ל למחבלי חמאס. מתואר בו רומן של אסיר ביטחוני פלסטיני עם אישה יהודייה. השאלה היא האם אני צריך להכריח את ילדי ישראל לקרוא את זה. אנחנו רוצים לדחוף לתכנית הלימודים שחיילי צה"ל הם סדיסטים", אמר בריאיון.

הדוגמא הרביעית: "שאמר שאם נתניהו ייפול על רקע תיקיו זה כמעט אפוקליפסה" - הכוונה לפוסט בפייסבוק של יו"ר ימינה מ-2019, שכתב: "חבריי במחנה הימין, שיהיה לכם ברור: אם מערכת המשפט תצליח להפיל את נתניהו בגלל סיגרים וכתבות באתר וואלה, זו תהא מכה אנושה למחנה הלאומי כולו. מנהיג ימין שיבוא אחריו יהיה מסורס ומפוחד מהתקשורת וממערכת המשפט".

אז מה קרה הפעם שבנט בחר בנאום מפייס, ועוקץ את יריביו שניסו לפלג ולפצל את העם? על כך כתב סגל בציניות: "אנשים משתנים:)".