בעקבות החלטת שר המשפטים יריב לוין לבטל את החלטת הוועדה בראשה עמדה השופטת בדימוס עליה פוגל, התבקשה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט לבנה, שלא להמליץ על השופטת בדימוס לעמוד בראש הוועדה הציבורית המייעצת לעניין נציגי ציבור לבתי הדין לעבודה, תפקיד אותו היא מחזיקה מאז שנת 2012, ולא לטפל בתלונה שבפניה. שר המשפטים, אשר מצא כי הוועדה לא מילאה את תפקידה, הטיל עליה לשוב ולטפל בתלונה שהיתה בפניה מאז שנת 2021.

המכתב לנשיאה, אשר הועבר גם לגורמים נוספים במערכת המשפט ובממשלה, מבקש כי הנשיאה תפסול את השופטת פוגל מלעמוד בראש הועדה. המכתב מתבסס על החלטה שנתן שר משפטים יריב לוין בחודש מארס, המבטל את מה שהחליטה הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור לבתי הדין לעבודה בראשות השופטת בדימוס עליה פוגל, ומורה על טיפול מחודש בתלונה.

במרכז התלונה כנגד נציגת הציבור עומד פסק הדין שניתן על יד "השופט המעתיק" יוחנן כהן מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. כפי שדווח באייס, נמצא כי פסק דין זה הועתק למעשה מסיכומי אחד הצדדים, אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, והוכנסה בו גם החלטה באותו תיק עצמו שניתן בערכאה קודמת.  בעקבות תלונה שהוגשה על מעשה ההעתקה הגורפת ואשר זכתה לתהודה חסרת תקדים במערכת המשפט כולה, המליץ נציב תלונות הציבור השופט בדימוס אורי שהם להעמיד את השופט לדין משמעתי, ונשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות התירה לפרסם את המקרה. בחודש יולי 2022 נאלץ השופט כהן להתפטר.

אולם מעשה חמור אף יותר ממה שעשה השופט לשעבר יוחנן כהן התבצע בתיק זה על ידי הגב' רחל מצרי-לבני, מי שהתמנתה להיות חלק מהרכב השופטים החתומים על פסק הדין. לא חלפו שעות ספורות מאז מונתה לתפקיד נציגת ציבור העובדים בתיק, מבלי שהיתה נוכחת בדיונים ולפיכך לא שמעה את העדויות, ומבלי שקראה את אלפי המסמכים שהוצגו בפני בית המשפט, חתמה הגב' מצרי-לבני על אותו פסק דין מועתק. על ידי מתן חתימתה על פסק הדין הציגה  נציגת הציבור את עצמה כבקיאה במקרה המורכב, וכמי שהיכרותה עם רבבות פרטי המקרה מביאה אותה להחלטה הזהה לזו של השופט. הצגה זו אין לה על מה שתסתמך מאחר ואין באפשרות אף אדם להכיר את כל החומר בתיק תוך שעות בודדות, ואין רשות על פי החוק לאף אדם ללמוד את החומר טרם קבלת מינוי רשמי.  בחודש מאי 2021 הוגשה לוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור לבתי הדין לעבודה תלונה נגד נציגת הציבור על מתן חתימה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק,  אולם וועדה זו לא נתנה החלטה בעניין התלונה גם לאחר כשנה, והסתפקה רק בהפסקת המינוי של גב' מצרי-לבני. שר המשפטים הקודם גדעון סער התעלם מחוסר תפקוד הוועדה. אולם בעקבות עתירה לבג"ץ החליט שר המשפטים הנוכחי יריב לוין להחזיר את התלונה לוועדה לשם טיפול מחדש, במה שנראה כהבעת אי אמון בפעולה הקודמת של חברי הוועדה והעומדת בראשה.

עוד ב-

תלונה חריגה לנציב תלונות הציבור: פסק הדין מועתק

לכתבה המלאה

בפנייתו לנשיאת בית הדין לעבודה, בה הוא מבקש כי לא תמליץ על השופטת עליה פוגל כיושבת הראש, מונה המתלונן את מחדליה  של הוועדה, ומצביע על כך שוועדה זו לקחה לעצמה סמכויות שהחוק אינו מקנה לה, כהשהיית נציגת הציבור וסילוקה מן המערכת, סמכויות המוקנות אך ורק לשר המשפטים. לדברי הכותב, במישור הציבורי יש במעשים אלה משום פגיעה בחוק והפרה של אמון הציבור במערכת. במישור האישי, הוא מוסיף, גרמה לו התנהלות הוועדה והעומדת בראשה לנזק חמור בדיון בעתירה שהגיש לבג"ץ. משנמנעה הוועדה מלמלא את תפקידה ולקבוע כי תלונתו היתה מוצדקת, התייחסו השופטים למעשיה הנפסלים של נציגת הציבור ההופכים את פסק הדין לבטל מעיקרא כאילו היו מעשים ראויים. לדברי המתלונן, במיוחד בימים אלה חשוב להגדיל את אמון הציבור במערכת המשפט, ודבר זה ייעשה אך ורק אם יינתן מקום להדגשת האחריותיות (accountability) של שופטים או חברים בהרכבים שיפוטיים, החייבים לתת דין וחשבון לציבור.