לפני קצת יותר משנה כשנכנסתי ללשכת ראש עיריית ערד, קיבלתי עיר בשפל עמוק – כשההגירה השלילית של תושבים מהעיר, ממחישה היטב את מצב העניינים הלא פשוט. 2024 הייתה שנת שפל לערד, מספר זעום של דירות חדשות אוכלס וכ-700 היתרי בנייה בלבד ניתנו לאורך עשור שלם – בעוד ערים שכנות הוציאו כמות היתרים גדולה פי כמה וכמה, וקלטו אליהן המוני משפחות חדשות. חשוב להבין: עיר שאינה מתפתחת בקצב משמעותי גורמת לדעיכה כלכלית והתבגרות האוכלוסייה – זה היה המצב בערד, והתבטא כאמור בעזיבתם של אלפי תושבים.

כקצין במילואים וכמי שלחם גם במלחמת חרבות ברזל, ציונות והתיישבות הם ערכים הנטועים בי, מדינת ישראל חשובה ויקרה לי. העתקתי את מגוריי לדרום, כשמוניתי למנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. במסגרת התפקיד הגעתי לא פעם לסייר בערד, ומצאתי עיר שעומדת במקום – בזמן שהנגב צומח ומתפתח.

כשקיבלתי את ההחלטה להתמודד על ראשות העיר, הצבתי יעד ברור: להחזיר את ערד להיות פנינת הנגב, ולהצעיד את העיר קדימה. את השינוי החיובי אפשר כבר לראות בשטח: בכמות היתרי הבנייה שיצאו, בשיווקי המגרשים, בבניית יחידות הדיור ובהשקעה ענקית בעיר של חברות נדל"ן שמאמינות בעיר שלנו. אני מבטיח לכם, זו רק תחילת הדרך, ערד עולה על המסלול הנכון.

כך לדוגמה, חברת אאורה, מהשמות הבכירים ביותר בענף, זכתה לצד חברת מגידו במכרז לבניית 360 יחידות דיור בשכונת רכסים (רובע 12) – שכונת יוקרה חדשה שתקום במערב העיר ותתאפיין בתכנון חדשני ומודרני. במקביל מקודם שינוי תב"ע שתאפשר את הגדלת מספר הדירות בפרויקט לכ-1,150 יחידות דיור. שכונת רכסים עצמה צפויה לגדול מ-1,350 דירות ל-2,250 דירות – ובדגש על שיווק לאנשי קבע ומשרתי המילואים, במטרה להביא לפה בשנים הקרובות משפחות ציוניות ואיכותיות.

פה זה ממש לא נגמר. הוצאנו כ-300 היתרי בנייה במהלך החצי שנה האחרונה, ואנו עתידים להוציא עוד כ-500 היתרים בחצי שנה הקרובה. המשמעות: בשנה אחת בלבד, נוציא יותר היתרי בנייה, ממה שהוציאו בערד לאורך העשור האחרון. מכרזים לשיווק של אלפי דירות ומגרשים לבנייה עצמית עתידים להתפרסם בפרק הזמן הקרוב – ומדובר ביותר מ-500 מגרשים, כאשר 30% מתוכם מיועדים למשרתי המילואים.

אנו מבינים היטב כי הגדלת היצע הדיור בערד, מחייבת גם פיתוח מסחר ותעשייה. בהיבט הזה אני גאה לספר כי 5 מפעלים חדשים כבר נמצאים בשלבי הקמה, בעוד עשרות מגרשים שווקו לתעשייה. בהקשר הזה חשוב גם להוסיף קיבלה השנה מעל 100 מיליון שקלים לפיתוח אזור התעשייה, שיקום וחידוש שכונות ותיקות, הקמת פארקים ומבני ציבור
אחרי שנים ארוכות של קיפאון, ערד בשעה טובה מתעוררת לחיים: אנחנו נביא לכאן אלפי משפחות, נחייה את העיר ונהפוך אותה למובילה, גדולה ואטרקטיבית – עיר הראויה לתואר פנינת הנגב.

עוד ב-

תקציב המדינה: לבלות כמו עשיר, ללמוד כמו עני

לכתבה המלאה

*הכותב, יאיר מעיין, הוא ראש עיריית ערד. בעבר כיהן בין היתר כמנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, כמנכ"ל עיריית ירושלים וכמנכ"ל משרד התשתיות.