בקיץ 2024 נכנס לתוקף תיקון ייעודי לחוק המאפשר צווי הגנה בפיקוח טכנולוגי. מדובר בתיקון חשוב במסגרתו רשאים בתי המשפט להורות על אכיפת צווי הגנה באמצעות פיקוח טכנולוגי, דוגמת איזוק אלקטרוני. אלא שעל אף תיקון זה, השנה האחרונה ובפרט מאז ראשית 2025, היו מהגרועות ביותר שחווינו בתחום האלימות במשפחה בישראל.

כאשר בוחנים את הנושא ביסודיות, ניתן לומר כי הסיבות העיקריות לאי מיצוי של צווי הגנה בפיקוח טכנולוגי הן תנאי סף המחמירים מדי, לצד היעדר פרסום מספיק. המציאות מלמדת כי קיים פער עצום בין מספר צווי הגנה ותלונות במשטרה על הפרתן, לבין הגשת בקשות להוצאת צווי הגנה בפיקוח טכנולוגי.

כך לדוגמה, מדי שנה מוגשות בממוצע כ-700 תלונות למשטרה בגין הפרת צווי הגנה. לצד זאת, מאות נשים נאלצות בכל שנה לצאת למקלטים – כאשר ייתכן כי צו הגנה בפיקוח טכנולוגי היה עשוי לאפשר להן להישאר בבתיהן. זהו כאמור פער עצום, שטמון גם בעובדה שתנאי הכניסה לקבלת סעד של צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי הם מחמירים מדי. המשמעות בשטח: חוסר ניצול משווע של האמצעי החשוב הזה מחד גיסא, ועלייה קשה באלימות במשפחה מאידך גיסא.

פתרון אשר יכול להוביל לשינוי המצב הנוכחי הוא תיקון החוק, ובראש ובראשונה הקלת התנאים לקבלת צו. כך למשל, ביטולה של הדרישה של הרשעה קודמת כתנאי לקבלת צו הגנה בפיקוח טכנולוגי, הוא צעד שעשוי להביא להגברת הפניות.

גם בכל הקשור לפרסום החוק, לטעמנו לא נעשה די. מסתבר כי הנושא הכל כך חשוב הזה עדיין בלתי מוכר בקרב רבים ורבות מאנשי ונשות מקצוע בתחום, וכמובן שאינו מוכר גם בקרב נשים נפגעות אלימות. על הממשלה לצאת בקמפיין תקשורתי מקיף בכל אפיקי המדיה – ערוצי טלוויזיה ורדיו, רשתות חברתיות וכיו"ב – וזאת על מנת להעלות את המודעות ולהנגיש לציבור את הכלי החשוב ומציל החיים הזה. זה הזמן למעשים.

עוד ב-

שוק התעסוקה צריך שוויון: כשהמשברים חושפים את האמת הכואבת

לכתבה המלאה

*הכותבת, חגית פאר, היא יו"ר תנועת נעמת.