לרשתות החברתיות יתרונות רבים. הן משמשות ככלי לחיבור בין אנשים, אסקפיזם מלחצי היומיום והן מקור מצוין למידע. יחד עם זאת, ישנם אנשים שעושים שימוש לרעה ברשתות החברתיות והתוצאות הרסניות.

לפני מספר שבועות קיבלתי פנייה מהבעלים של אחד מכלי התקשורת. הוא סיפר לי על תופעה נפוצה, בה תמונות וסרטונים אינטימיים של נשים, לרוב לצד פרטיהן האישיים, מופצים ברשת. ואם זה לא מספיק, המפיץ סוחט את אותן נשים כלכלית ופיזית, בתמורה להסרת התוכן - שהוא עצמו העלה.

אני יכולה רק לדמיין את הבושה, הפחד והכאב של אותן קורבנות, שעומדים חסרי אונים מול הסוחט. גם כשהם פועלים במישור הפלילי מולו במשטרה, לוקח ימים ארוכים ואפילו שבועות עד שהתוכן הפוגעני מוסר. וכל דקה שהתמונה ממשיכה להסתובב היא מגיעה לעשרות ומאות עיניים וידיים. המשטרה חוקרת את התלונה ומשמשת כגורם המקשר בין הנפגע/ת לרשת החברתית. המשטרה פעמים רבות מסייעת בהסרת התוכן, אך היא נתונה לחסדיה של הרשת החברתית ואינה רשאית להסיר תכנים בעצמה.

מאוחר יותר קיבלתי דיווחים נוספים על אנשים שנפגעו מאיומים מפורשים על חייהם, כאלה שנפלו קורבן לאלימות והסתה ברשתות החברתיות. בין אם הפוגע פעל ממניעים של נקמה, ניסיון להרוויח כסף, שחצנות, בריונות מסכנת חיים או סתם רוע טהור, השלכות ההווה והעתיד על אותם אנשים הן עצומות ולעיתים מגיעות לכדי פגיעה בגוף או בנפש. מדובר על סיפורים רבים, אך כל סיפור הוא עולם בפני עצמו, שמרגע פרסום התוכן חייהם הופכים לסיוט מתמשך והם מגיעים למבוי סתום למול הכלים המוגבלים שעומדים לרשות המשטרה והציבור.

כך נולדה הצעת החוק שלי – שמטרתו לחייב את הרשתות החברתיות להקים מערך שירות לקוחות, פה בארץ, בשפה העברית, שיספק מענה מהיר ומקצועי. ניתן יהיה לפנות לשירות בשלושה מקרים: קריאה לעשיית מעשה אלימות, פרסום מידע פרטי ורגיש על אדם אחר באופן שיוצר איום, והטרדה מינית מכל סוג שהוא. השירות יהיה חייב לענות לפונה עד כשעה מרגע הפנייה. במידה והתוכן ימצא פוגעני, הוא יוסר מהרשת עד כשעתיים. כלומר, התוכן הפוגעני יוסר מהרשת עד שלוש שעות.
 

עוד ב-

חוק הרשתות החברתיות בדרך: "עצירת ההצעה? הפקרה של הציבור"

לכתבה המלאה

החוק שיזמתי הכרחי לשמירה על הגוף והנפש של המשתמשים והמשתמשות ברשתות החברתיות. הוא ייקח ממטרידים, טוקבקיסטים ומאיימים את קלף המיקוח שלהם ויצור רשת ביטחון. הלוואי שכולנו היינו לוקחים אחריות אישית ומבינים עד כמה נזק גורמת היד הקלה על המקלדת, והלוואי שהרשתות החברתיות היו שמות לנגד עיניהן את טובת הציבור ולא את שיקוליהן הכלכליים. אך עד שאלו לא יקרו מעצמם, אין ולא יהיה מנוס, אלא להתגייס לעזרתם של אותם גברים ונשים, נערים ונערות, ילדים וילדות שנפגעים ברשת ולעתים חווים טראומות קשות מנשוא. אני מודה על הזכות כחברת כנסת ליזום חוק חברתי ומוסרי שימזער משמעותית את הפגיעה בנשים וגברים ברשתות החברתיות.

הכותבת חברת הכנסת אלינה ברדץ׳-יאלוב ממפלגת ישראל ביתנו, חברה בוועדות העבודה והרווחה והבריאות