נתוני התוצר לרבעון הראשון של 2026 חושפים את המחיר שאנחנו משלמים בעקבות המלחמה: המשק הישראלי בהאטה, הצריכה הפרטית נחתכת, ובזמן שנתוני ההשקעה הכלליים מציגים עלייה קלה - ענף הנדל"ן והבנייה סופג צניחה חדה. 

לפי נתוני הלמ"ס, קיימת תמונה מורכבת בכל הנוגע למשק הישראלי וענף הנדל"ן בפרט. ברקע המלחמה, נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) התכווץ ב-3.3% בחישוב שנתי (ירידה של 0.8% ברמה הרבעונית, אבל זה נמוך מהצפי של הכלכלנים). אולם, הדרמה האמיתית מסתתרת בשילוב שבין נתוני ההשקעה הכלליים לבין המתרחש באתרי הבנייה.

התוצר לנפש בישראל רשם ירידה של 4.5% בחישוב שנתי (1.1%- ברבעוני). על פניו, נראה כי ההשקעות בנכסים קבועים עולות. מדובר בזינוק של 12.6% בחישוב שנתי (ועלייה של כ-3% רבעונית. בנטרול אוניות ומטוסים, העלייה אף מגיעה ל-12.9% בחישוב שנתי. מדובר בהשקעה שכוללת גם בתי מגורים.

אז מהיכן החששות? לפי הדוח, ההשקעה בנכסים קבועים משקפת ירידה של 14%. מדובר בירידה בהשקעה בבנייה בחישוב שנתי. משמעות הדבר היא שהעלייה הכללית בסעיף זה נשענת בעיקר על רכש ציוד, מכונות, אמצעי תחבורה יבשתיים או השקעות ביטחוניות, בשל המלחמה. מנגד, הלב הפועם של ענף הנדל"ן, כלומר ההשקעה בבנייה למגורים ותשתיות בנייה, חוטפת מכה (ולא קלה) בכנף - נסיגה דו ספרתית.

צריך להבין: צניחה של 14% בהשקעות בבנייה היא לא עוד נתון יבש במחשבי הלמ"ס. מדובר באינדיקטור שמלמד על מגמת ההאטה בקצב התחלות הבנייה ובקצב התקדמות הפרויקטים בשטח. כאשר יזמים וקבלנים מצמצמים השקעות בבנייה - בין אם בשל מחסור בידיים עובדות, התייקרות עלויות המימון והריבית הגבוהה, ובין אם בשל אי-הוודאות הכללית של מלחמת "שאגת הארי" - התוצאה הבלתי נמנעת בטווח הבינוני והארוך היא פגיעה קשה בהיצע הדירות.

היצע הדיור בישראל היה נמוך, ולפי נתוני השנה האחרונה, על אף העלייה, הוא יישאר נמוך לעומת הביקוש הקשיח. בסוף השבוע ראינו כי מחירי הדיור חוזרים לעלות, כשמדובר בעלייה השלישית בחמשת החודשים האחרונים, אז עלו מחירי הדיור ב-1.5%. הדבר הזה עלול להיות מתורגם ללחץ מחירים כלפי מעלה ביום שאחרי המלחמה.

עוד ב-

אלפי דירות חדשות בדרך - והיישוב מהדרום עומד לגדול פי 4

לכתבה המלאה

נזכיר כי החלטת הריבית צפויה בעוד 8 ימים. הציפיות להורדת ריבית היו גבוהות לפני מספר ימים, אולם אז פורסם המדד וקצב האינפלציה עלה מעט. עלייה של 1.2% התקזזה עם עלייה של 1.1% ברבעון המקביל אשתקד, וזה אומר שהאינפלציה עדיין בתוך היעד. זה אומר שהריבית עדיין עשויה לרדת, אבל נראה כי הסיכויים פחתו. השאלה היא מה הנגיד יחליט: האם הוא יעניק זקיקת עידוד למשק שזקוק לתמיכה בשעה הזו, או שהוא ישאיר את הריבית מתוך חשש שהמחירים ימשיכו לטפס.