התגובות להחלטת בנק ישראל להעלות היום בפעם השמינית ברציפות את הריבית בשיעור של 0.5% לא מאחרות לבוא, והפעם מצד יזמי הנדל"ן שמבקרים את ההעלאה.

ערן לוי, מנכ"ל ושותף מייסד בקבוצת אלטנוילנד, אמר היום: "תמונת האינפלציה בעולם וגם בישראל מורכבת: בעולם יש סממני עצירה באינפלציה וגם הציפיות לאינפלציה מרמזות על כך. יש כיום מרווח נשימה לבנקים המרכזיים לעצור בהידוק המוניטרי - הנגידים שלא מרגישים בנוח עם כל העלאות הריבית החדות, היו שמחים להחל בהקלה בצעדים.

"בישראל אנחנו במצב אינפלציוני טוב בהרבה מהעולם, אבל המצב עדיין רגיש, ולכן נגיד בנק ישראל מחזיק את הכל צמוד לחזה ולא מרפה", הוסיף לוי. "מצד אחד, הכלכלה שלנו יציבה וצומחת, שיעור האבטלה במצב טוב, אבל מצד שני הנגיד יודע שאם הוא ישחרר בבת אחת, המצב עלול להידרדר ומהר. יש להבין כי השוק הישראלי עדיין לא עיכל במלואה את סביבת הריבית הגבוהה לאחר עשור של ריבית אפסית, וצעדים דרסטיים עלולים לפגוע בכלכלה.

"לזאת יש להוסיף את ההשפעה שיש לרפורמה המשפטית על סדר היום הציבורי. אמנם זה גורם אקסוגני שיש בו כדי לדכא אינפלציה, אך גם יש בו פוטנציאל הרסני לכלכלת ישראל – עצירת השקעות במדינה, הוצאת כספים זרים מהארץ, ומשבר אמון מול המשקיעים הזרים. כל אלה עלולים להביא לירידה בתוצר ולדרדר את ישראל למיתון. אם ביחד עם זה הריבית תמשיך לעלות, זה עלול להוות מכה חזקה מדי לכלכלה הישראלית, שייקח לנו שנים לשקם אותה. להעלות ריבית פעם אחר פעם זה עניין של החלטה שתוצאותיה יורגשו בשנה הקרובה לפחות. הרפורמה המשפטית עלולה לפגוע באמון המשקיעים ואת זה כבר יהיה קשה לתקן, הנזק יהיה לטווח הארוך".

חיים פייגלין, מנכ"ל קבוצת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "אני סבור כי כלי הריבית הוא איננו התרופה היעילה למחלת האינפלציה במציאות הישראלית, וגם יש לו תופעות לוואי קשות לכל הצדדים, יותר מהאינפלציה עצמה. בנק ישראל מנסה להילחם באינפלציה על ידי העלאת ריבית, אבל בפועל היא יוצרת מעגל שוטים שבו ככל והריבית עולה, היא מתדלקת את מחירי השכירות ומעלה אותם, ועלייה זו מעלה את מדד המחירים לצרכן, האינפלציה עולה, וחוזר חלילה.

חיים פייגלין

"הריבית הגבוהה גם שולחת את הציבור שלא מסוגל לקחת משכנתא ולקנות דירה – אל שוק השכירות, ואז הביקוש לדירות להשכרה עולה, מחירי השכירות עולים בעקבותיו, ושוב האינפלציה עולה. ולכן, לא ניתן לדעתי להשתמש בכלי הריבית לאורך זמן, בוודאי שלא בשוק הדיור שמתנהל בסייקלים של 3, 5, 7 ו-10 שנים – שזה משך הזמן של פרויקט בנייה. זה לא יהיה מעשי להעלות ריבית לאורך כל השנים האלה, ואז כשמדיניות הריבית תשתנה, והרוכשים ירצו לרדת מהגדר ולחזור לשוק, הם ימצאו היצע דירות מדולדל, כי גם היזמים ישבו על הגדר בגלל הריבית הגבוהה שהכבידה על עלויות המימון ועל הרצון שלהם לקנות קרקע מהמדינה.

עוד ב-

"העלאת ריבית בנק ישראל - מכה קשה שתגבה מחיר כבד"

לכתבה המלאה

"לפיכך", מסכם פייגלין, "אני סבור כי כלי הריבית הוא הכלי ה'טיפש' ביותר שניתן להפעיל על שוק הדיור – כי הוא אמנם מקטין ביקושים אבל מקטין גם את ההיצעים. אני סבור שגם נגיד בנק ישראל מוטרד כמונו מההשפעה השלילית של הריבית על שוק המגורים בישראל, ומהנזק הכבד שהיא גורמת לטווח הבינוני והארוך. אני מקווה שהמדינה תמצא כלים יעילים יותר לטיפול בשוק המגורים בישראל כמו הפחתה וביטול של כל המיסוי העקיף והמיותר המוטל על הדיור בישראל בכלל ועל הקרקע בפרט״.