היום (רביעי) ולקראת ציון יום האישה הבינלאומי, התקיים טקס הענקת אות אבירות של מרכז פרס לשלום ולחדשנות לנשים פורצות דרך מהארץ ומהעולם. השנה, ובעקבות האירועים הקשים, הטקס התקיים בסימן אירועי ה-7 באוקטובר, והוענק אות מיוחד לנשים אשר נחטפו באותה השבת אל השבי ברצועת עזה וחזרו - ועבור אלו שעדיין שם, כאשר השבות מרגלית מוזס, נילי מרגלית, קרן מונדר, מיה רגב, עמית סוסנה ונוספות קראו על הבמה קריאה נרגשת להשבתם של כלל החטופים. 

בין הנשים שקיבלו את האות: ירדנה ארזי, אילנה דיין, נועה תשבי, בתיה עופר, לורינה ח'טיב קיזל, ד"ר כוכב אלקיים-לוי, אחיות לנשק, אסנת פרי, ד"ר אפרת ברון הרלב, ענבל שבח שרביט ועוד.
 

עוד ב-

אילנה דיין, ירדנה ארזי ונועה תשבי: זה הפרס שיקבלו המפורסמות

לכתבה המלאה

בטקס הופיעה מיכל, אחותו של סרן (מיל') שאולי גרינגליק ז"ל שנפל בקרבות בעזה עם השיר 'שום דבר לא יפגע בי' של כנסיית השכל, שהפך למזוהה עם הפראמדיקית עמית מן ז"ל, שנרצחה באירועי השבת הקשה, כשברקע הוקרנו קטעים שלה שרה. בסוף האירוע, שרה מיכל יחד עם ירדנה ארזי, ממקבלות האות, את השיר 'הביתה' שהפך להמנון המלחמה, כאשר השבות עמדו על הבמה ושרו יחד איתן בדמעות.  

אפרת דובדבני, מנכ"לית מרכז פרס לשלום ולחדשנות: "אירועי ה7 באוקטובר טלטלו את עולמנו ושרפו לנו את הלב. האירוע היום מבליט את התקווה והאהבה בעולם הגדול, וכמה לנשים יש כוח להשפיע, לשנות ולסייע. בזמן זה, אנו זוכרים את מי שאינם איתנו עוד, ומתפללים לשובם במהרה של החטופים והחטופות, וכלל חיילי צה"ל לשלום".

אילנה דיין: "לפני 30 שנים התקשרתי לשמעון פרס הביתה, זה היה ערב שבת 6 ימים אחרי רצח רבין, וביקשתי לעשות איתו את ראיון הראשון אחרי הרצח. הוא ביקש ממני דבר אחד - שאביא בחשבון את מצב הרוח הלאומי ואתאים את הטון לשבר. השבר היום גדול פי אלף מאז. בימים כאלה נדמה שאפשר למצוא כאן את הנשים שיתאימו את הטון, והן באות מימין ומשמאל, חשופות בצריח או ברחובות הזעם של המחאה, וגם זה משהו שגילינו על עצמנו. בזכות האנשים והנשים האלו שאני רואה כל הזמן, אני יודעת שאנחנו נקום מהשברים ואנחנו נביא את העתיד הטוב למדינה".

אסנת פרי, יו״ר קיבוץ ניר עוז: "בימים אלו אנחנו, אנשי ניר עוז החבולים והאבלים מנסים להתאושש ולראות פני עתיד. אבל זה לא יוכל לקרות לפני שיחזרו כל החטופים הביתה. אם אתם פוגשים או שומעים כיום על אנשים מניר עוז, דעו לכם שכל אחת ואחד מהם הוא סיפור של גבורה, אומץ לב ותושייה, שהצליחו לשרוד את התופת ובמקרים רבים גם להציל אחרים. לכן מבחינתי, אות האבירות שקיבלתי היום שייך לכל אנשי קהילתי, קהילת ניר עוז, האמיצים והיקרים".

מרגלית מוזס שנחטפה מביתה בניר עוז וחזרה לאחר 49 ימים דיברה בשם כלל השבות שנכחו באירוע: "על שקרה לנו ודאי שמעתם. אני חושבת שמעבר לסיפור ומה שקרה, להיות מתחת לאדמה בחושך ובשבי, זה קשה. אני הייתי 49 יום יותר מידי. הדבר החשוב ביותר זה לעבוד כמה שיותר על החזרת אלה שעדיין שם, כי התנאים הם לא תנאים, המזון הוא לא מזון, ההתעללויות ששמענו יכולים להוריד אדם עד למטה".

"זו הבריאות שלהם שוודאי לא טובה. אני חושבת שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים להמשיך ולזעוק לממשלה- שתקיים את השיחות, שתחליף את מי שצריך להחליף, העיקר שהחטופים יחזרו הביתה בשלום כמה שיותר מהר! היום הזה ייחרט בזכרוננו, ועבורנו יש כאלה שיש להם עדיין משפחה שם וכמובן משפחת ביבס היקרה."

מיה רגב, שחזרה משבי החמאס, סיפרה: "התרגשתי עד חנק לראות ולשמוע את הנשים שהגיעו היום. רוצה להגיד באותה הנשימה שהאבירות והאבירים האמיתיים הם אלו שיושבים ברגעים אלו בשבי, ומחכים שיצילו אותם".

עמית סוסנה, שחזרה משבי החמאס: "אני מקווה בכל ליבי שיחזירו את החטופים כמה שיותר מהר ושיחזרו בריאים ושלמים .כל יום נוסף שהם שם הוא הרבה יותר מדי".

סגן ראשית סמ"פ פלוגת פרא דיברה בשם הטנקיסטיות: "התעוררנו לקולות קוראים לעזרה, ותשובת הפלוגה הגיעה מיד, כשאנחנו לא יודעות מה נפגוש. זה כבוד עבורי לעמוד כאן עם הלוחמות שלנו ולקבל את האות. מיומה הראשון של הפלוגה התכוננו למלחמה תמיד היינו מוכנים ומוכנות לכך, אף אחת לא חיכתה שמישהו יגיד לה תתכונני- פשוט עשו את זה. מאז ומתמיד כל מה שרצינו זה להגן על עם ישראל, ונמשיך לרצות בזה".

ד"ר כוכב אלקיים-לוי: "ה7 באוקטובר עדיין לא הסתיים בטח לא עבור מי שמתעדים את מה שקרה. לאט לאט הבנתי שזו השליחות שלי ושלנו, וההתמודדות מול ההכחשה הבלתי נתפסת היא מורכבת אבל זו זכות לתת קול לקורבנות ולמי שקולה נדם. זו שליחות שדורשת אומץ, ואני גאה במי שנמצאות סביבי. אני רוצה לומר לקורבנות- אנחנו איתכן ויודעות ומאמינות, ולכל אלו שקולן נדם- אנחנו לא נשתוק. אנחנו פה כדי להמשיך את המאבק ואנחנו לא נוותר על העתיד ששזור בכאב ותקווה".