במחקר חדשני שנערך בפתח תקווה ישראל, ד"ר שמעון זילברשלג, חוקר מוביל ומומחה בתחום הבינה המלאכותית, הציג ניתוח מפורט של יכולתה של CHATGPT לחזות את התקפת חמאס על ישראל ב7- באוקטובר. הניתוח מבוסס על מידע שהיה זמין עד אפריל ,2023 ומדגים רגע משמעותי בו CHATGPT לא היה מודע לאירועים המאוחרים יותר.

המחקר מציג את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית ביצירת תחזיות אסטרטגיות וביטחוניות מתקדמות. לשם הערכת דיוק החיזוי של CHATGPT, ד"ר זילברשלג סיפק למערכת מערך רחב של מידע מפורט הכולל נתונים אסטרטגיים, פוליטיים וביטחוניים שהיו זמינים להנהגת צה"ל עד ל 6- באוקטובר.
 

עוד ב-

סטארט-אפ בינה מלאכותית חדש בישראל: זה התחום בו יעסוק

לכתבה המלאה

המידע כלל נתונים על פריסת כוחות צה"ל באיזור, אינטראקציות בין מנהיגי ארגוני טרור במזרח התיכון, תרגילי פעולה של חמאס לפני ההתקפה, דוחות מודיעיניים על אסטרטגיות התקפה פוטנציאליות של חמאס, והערכות של המצב הכלכלי והחברתי ברצועת עזה. בנוסף, הוא לקח בחשבון את השקט היחסי לפני ההתקפה וההכנות של צה"ל לתרחישים פוטנציאליים שונים, כולל הקלה על כניסת פועלים מעזה לישראל . בעזרת המידע הזה, CHATGPT חזה תוכנית התקפה מורכבת, עם תרחיש היפותטי המפרט שלבים קריטיים כמו: .

- שקט מתוחכם ומניפולציות הסחה: חמאס מנצל את השקט היחסי כדי להטעות את צה"ל, תוך קיום תרגילים שמטרתם להסיט את תשומת לבו.
- שיגורי טילים נרחבים: במטרה להמם את מערך כיפת ברזל וליצור הסחה לפלישה קרקעית.
- פריצה במחסום הביטחוני: שימוש בחומרי נפץ וציוד תקיפה כדי לאפשר חדירת חוליות מאומנות של חמאס, חלקן מחופשות לחיילי צה"ל, ואחריה ן זרם ניכר של לוחמים. .

- תקיפת מטרות אזרחיות וצבאיות: המטרה לתפוס בהפתעה יישובים ובסיסים צבאיים, במיוחד כאלה שהיו עם פחות כוח אדם בעקבות החג. .
- שימוש בסירות מהירות וברחפנים: לתקיפת אזורי חוף פחות מוגנים ויצירת הפרעה אלקטרונית מעל מתקני התצפית.

- לקיחת בני ערובה: למטרת התמקחות וכדי להקשות על תגובת צה"ל המיידית. למרות שזיהה סיכוי הנמוך להצלחת התקפה כזו מנקודת מבט ריאלית, CHATGPT הדגיש את החשיבות של לקיחה בחשבון של כל תרחיש אפשרי בכדי להבטיח מוכנות לכל אירוע. ד"ר זילברשלג הדגיש את המשמעויות העמוקות של ממצאיו וקרא לקהילת הביטחון לשקול ברצינות את הפוטנציאל של בינה מלאכותית בתחזיות ובתכנון תגובות לאתגרים ביטחוניים.