בזכות הקופות הנקבות אנו מבינים את חשיבותה של חברות
מדוע אנו חשים כל כך הרבה לחץ להרוויח את החיבה של בני מיננו? מדוע קיים ה"פחד מהחמצה"? מחקר פרימאטים חדש מצביע על כך שיש יתרון אבולוציוני לשמירה על חברויות, במיוחד בקרב אלה מהמין שלך, ועל כך שחברות עוזרת לנו לחיות זמן רב יותר
ממצאי מחקר חדש חושפים שחברות בין נקבות קופי קפוצ'ין לבנים עוזרות להן לחיות זמן רב יותר. הבנת החוזק של חברות נשית בין קופים עשויה לעזור לענות על כמה מהשאלות התמוהות ביותר לגבי ההתנהגות שלנו.
"כבני אדם, אנחנו מניחים שיש תועלת מסוימת לאינטראקציות חברתיות, אבל זה באמת קשה למדוד את הצלחת האסטרטגיות ההתנהגותיות שלנו", מסבירה פרימאטולוגית השדה סוזן פרי, פרופסור לאנתרופולוגיה ב-UCLA, במהדורה באוניברסיטה. "מדוע אנחנו משקיעים כל כך הרבה ביחסים שלנו עם אחרים? האם זה מוביל לתוחלת חיים ארוכה יותר? האם זה מוביל להצלחת רבייה רבה יותר? זה דורש מאמץ אדיר למדוד זאת בבני אדם ובבעלי חיים אחרים".
פרי והצוות שלה תיעדו את חיי היומיום של פרימטים רבים ביערות של קוסטה ריקה מאז שנות ה-90. בעוד שהשימפנזים והאורנגאוטנים הם קרובי המשפחה הקרובים ביותר לבני אדם, לאחר מספר ימים של 13 שעות של צפייה בפרימטים, פרי הבחין שלקוף הקפוצ'ין בעל הפנים הלבנות יש התנהגויות חברתיות דומות לבני אדם. זה כולל היררכיה מורכבת המשפיעה על מערכות יחסים והתנהגות.
מחברי המחקר אספו נתונים של 18 שנים הכוללים את האינטראקציות החברתיות בין קופי קפוצ'ין לבנים, התנהגותם כלפי זכרים וקופים מכל מין וגיל. התגלית הגדולה ביותר שלהם הייתה שקופות קפוצ'ין בוגרות שהיו חברותיות עם נקבות בוגרות אחרות נטו לחיות זמן רב יותר. התנהגות חברתית תכופה שהפגינו נשים כללה טיפוח, חיפוש מזון בקרבת מקום והתערבות בסכסוכים, בין אם על ידי לחימה, רדיפה או השמעת תנוחות וקולות אגרסיביים כדי להרתיע מזיקים או מחזרים לא רצויים.
בעוד שהחוקרים לא מצאו תועלת בשמירה על מערכת יחסים הטרוסקסואלית, החוקרים צופים שייתכן שהיו כמה יתרונות לחלק מהנקבות לשמור על חברויות עם גברים. בעוד שכמה ראיות מצביעות על כך שהיותה חברותית באופן כללי סייעה לקופים לחיות זמן רב יותר, בסופו של דבר הייתה זו החברות בין נקבות שהייתה בעלת תועלת ההישרדות הגדולה ביותר.
מחקר נפרד של הצוות מצא גם כי קופי קפוצ'ין לבני פנים עוסקים בטקסים דמויי אדם שנלמדו חברתית. בין אלה כללו קופים שחופפים את ידם על פניו של שותף חברתי, פתחו את ידו של חבר וחיברו זה את ידיו של זה. חלק מהטקסים נמשכו חצי שעה, גם אם הם נראו לא נוחים - כמו הכנסת אצבע לפה או לעין של קוף אחר.
מחברי המחקר מאמינים שהטקסים המוזרים הללו עשויים לסייע בבדיקת האיכות של ידידות או ברית. הם נעשו בעיקר בזוגות שממעטים ליצור אינטראקציה, מה שמרמז על פעולות אלה גם אישרו את הסטטוס של ידידות. פרי אומר שבדיקת קשר בפרימטים הייתה אולי המבשר האבולוציוני לבני אדם שפיתחו פרקטיקות מכוונות קבוצתיות כמו בילוי בבר לאחר העבודה.
