מחקר חדש שמגיע מאוניברסיטת קופנהגן מגלה כי 60% מהאנשים שמבטיחים לתרום ולתת צדקה לכל מטרה שהיא, לא יעשו זאת אך יאמרו מלכתחילה כן כי הופעל עליהם לחץ חברתי או כי רצו להידמות בתור אנשים מוסריים. 

על פי המחקר, לאנשים יש את ההזדמנות לומר לא כאשר מבקשים מהם תרומה, אך מתברר כי מרבית הנבדקים דווקא יאמרו כן כדיי להביע עניין ואף יאמרו כי ישלמו בקרוב - אלא שלעולם לא יעשו זאת. רק 23% מהנבדקים, שלא התחייבו לסכום מראש, כן תרמו בסופו של דבר. 

כמו כן, נמצא כי מה שהופך את התרומה לפשוטה ואפשרית יותר זה שימוש באפליקציות דיגיטליות להעברת כספים (כמו ביט ופייבוקס המקומיים שלנו), מאשר תרומות שמיועדות באופן ישיר לחשבון בנק של ארגון או אדם. 

אחת הסיבות העיקריות להבטחה הכוזבת לתרום היא בעיקר כוחו של הלחץ החברתי. אנשים נוטים להסכים פנים מול פנים כדיי שיתקבל הרושם שהם עושים את הדבר הנכון והמוסרי. כמו כן, הם עושים זאת על מנת להימנע מהיווצרות מצב לא נעים בינם לבין המתרים. לכן, כאשר הסיטואציה הזו נגמרת והלחץ חולף, התורם הפוטנציאלי כבר לא מרגיש הכרח לבצע את התרומה בפועל. 

לצד נתונים אלו, נמצא כי תרומות שמובטחות בכתב או בדיבור אך שלא הועברו באופן מדיי תרמו לקשירה מוסרית מסוימת בין התורם לפני פעולת התרומה בסופו של דבר. משמע, הלחץ החברתי הוא גורם משמעותי לתרומה, לצד כמובן המניע המוסרי. 

החוקרים לא שכחו גם את האופציה שאנשים פשוט שכחו לתרום לאחר שהבטיחו, אך ציינו כי מדובר לפעמים בפספוס שמגובה ברצון של התורם הפוטנציאלי להרגיש קצת פחות רע עם עצמו אם לא יתרום. 

עוד ב-

טיב טעם מעניקה עשרות אלפי שקלים: מי יקבלו את הכסף?

לכתבה המלאה

אם כן, החוקרים ממליצים לארגונים המתרימים לאפשר תשלום דיגיטלי במקום במקום שיסתמכו על הבטחות ריקות.