ההיסטוריה של לינוי בר גפן נחשפת בדברים מצמררים שכתבה למאקו, בהתייחסה לתופעת האנרורקסיה ממנה סבלה גם היא, כאשר היא מספרת על המקום של הפרעות האכילה בימינו.

בר גפן כתבה בטור: "עברו יותר מ-25 שנה מאז שהחלמתי לחלוטין מהפרעות האכילה ואני עדיין מגחכת ונעלבת לסירוגין כשאני קוראת טוקבקים שמאשימים את המראה של עדן פינס בביקיני באחריות על חיי. הפרעת אכילה היא סימפטום, ולא הבעיה עצמה. הבעיה היא מצוקה שמי שחווה אותה מתקשה לתקשר אותה. הכאב שהיא חשה בלתי נסבל. המקור למצוקה הזאת יכול להיות בבית, ביחסים עם המשפחה, הוא גם יכול לנבוע מפגיעה חיצונית כמו אונס. זו תחושה של אובדן שליטה על חייך". 

עוד כתבה: "במקרה שלי, לא היה שום אונס ברקע. לתחושתי, היה משהו במבנה האישיות שלי ושל הנערות שבילו איתי במשך חודשים ארוכים במחלקות שתרם להפרעה הזו. רובנו היינו מז'אנר "הילדה הטובה" - תלמידות מצטיינות, ממושמעות מאוד בבית ובחוץ, "פליזריות" של המערכות בהן גדלנו".

עוד ב-

לינוי בר גפן מתפוצצת: "בכזה דבר לא נתקלתי"

לכתבה המלאה

לסיום כתבה: "הדרך שלי להיפרד מהפרעות האכילה התחילה אצל פסיכולוגית של קופת חולים שאצלה טופלתי מחוץ לאשפוז. הגישה שלה הייתה שונה לגמרי מזו של בית החולים. הייתי כבר בת 17, אחרי שני אשפוזים של חצי שנה בהם בעיקר למדתי מחברותיי טכניקות להסתרת אוכל וזיוף משקל".