המשחק המרכזי שנערך אמש (16.2.26) באצטדיון טדי סיפק דרמה ספורטיבית, אך הסתיים ללא הכרעה בתוצאה 0-0. על הנייר, בית"ר ירושלים הגיעה למשחק כפייבוריטית מפתיעה - היא מדורגת במקום השני בטבלה, בעוד מכבי תל אביב משתרכת מאחור במקום הרביעי. אולם, טבלת ליגת העל מספרת שקר פיננסי אחד גדול. המציאות הכלכלית שמאחורי הקלעים חושפת תהום פעורה בין שני הבעלים, המייצגים שני עולמות עסקיים שונים בתכלית.

השורה התחתונה: מי שווה יותר?
התשובה החד-משמעית היא מיץ' גולדהאר, ובפער אסטרונומי. על פי הנתונים המעודכנים לפברואר 2026, הונו האישי של הבעלים הקנדי של מכבי ת"א מוערך ב-2.8 מיליארד דולר (כ-8.6 מיליארד שקל). לעומתו, ברק אברמוב, שנחשב לסיפור הצלחה מסחרר בשוק המקומי, מחזיק בהון מוערך של כ-600 מיליון שקל (כ-190 מיליון דולר). המשמעות במספרים: על כל שקל שיש לברק אברמוב בכיס, למיץ' גולדהאר יש 14 שקלים.

גולדהאר: האימפריה הקנדית שלא נגמרת
העוצמה של גולדהאר לא נובעת רק מגודל ההון, אלא ממקורו. הוא יושב על "ברז" תזרימי אדיר של חברת הנדל"ן SmartCentres, המנהלת נכסים בשווי 12.1 מיליארד דולר קנדי. בזמן שמכבי ת"א יכולה להרשות לעצמה להשקיע 15 מיליון שקל בשנה רק על מחלקת הנוער , ולמכור שחקנים כמו פטאצ'י ב-8 מיליון יורו מתוך עמדת כוח, גולדהאר נהנה מדיבידנדים שוטפים המכסים כל הפסד ספורטיבי ללא מאמץ. עבורו, מכבי היא פרויקט תשוקה בטוח, המוגן על ידי אימפריה של מרכזי קניות מעוגני-וולמארט.

אברמוב: הקוסם של ניהול המשברים
מנגד, ברק אברמוב מציג מודל של "כסף עובד". הוא בנה את הונו במו ידיו מרשתות מזון כמו "ג'פניקה", ובשנה האחרונה ביצע קפיצת מדרגה עסקית עם הכנסת "לאומי פרטנרס" כשותפה לפי שווי של מיליארד שקל לקבוצת לאנדורה שלו. אבל בבית"ר? הסיפור שונה. אברמוב לא מזרים כסף מ"בור ללא תחתית", אלא מנהל פרויקט הבראה (Turn-around). הוא מתמודד עם חובות עבר של 54 מיליון שקל מתקופת חוגג , ומעמיד תקציב שכר שפוי של כ-25 מיליון שקל - רבע מזה של מכבי ת"א בשיאה. ההצלחה שלו העונה (מקום שני) היא תוצאה של יעילות, לא של ארנק פתוח.

עוד ב-

ברק אברמוב מפתיע את המשק: זינוק בשווי הבעלים של בית"ר ירושלים

לכתבה המלאה

סיכום: כסף לא קונה גולים (אבל הוא קונה יציבות)
המשחק אמש הוכיח שוב את חוק "התפוקה השולית הפוחתת" בכדורגל. המיליארדים של גולדהאר לא הצליחו להכניע את היעילות והרוח של בית"ר בטדי. עם זאת, לטווח הארוך, היתרון נשאר אצל הקנדי. רפורמת הזרים החדשה, שמטילה קנסות כבדים על החתמת זרים נוספים, היא "מכה קלה בכנף" עבור גולדהאר, אך מחסום כמעט בלתי עביר עבור אברמוב.