אייל וולדמן אינו רק מיליארדר הייטק. הוא דמות מרכזית בסיפור הישראלי, סמל לחדשנות, לקונפליקטים, לטרגדיות ולחוסן של החברה. הוא איש של ניגודים: לוחם ואיש שלום, אב שכול ונהנתן, ענק עסקי ופעיל פוליטי נחרץ. סיפורו חורג הרבה מעבר לכותרות הכלכליות ומציע הצצה נדירה לנפשו של אדם שחי חיים רבים תחת אור הזרקורים, אדם שהמסע שלו שזור באופן בלתי נפרד בסיפורה של מדינת ישראל.

1. הלוחם שהפך ליזם סדרתי: הסיפור שקדם למלאנוקס
התפיסה הציבורית מקבעת את אייל וולדמן כ"איש של מלאנוקס", אך זהו תיאור חלקי. כדי להבין את מקורות הצלחתו, יש לחזור אחורה, אל ההצלחה היזמית העצומה הראשונה שלו, שלעיתים נשכחת. וולדמן שירת שירות קרבי משמעותי כקצין בחטיבת גולני, לחם במלחמת לבנון הראשונה והגיע לדרגת רב-סרן. הוא עצמו מייחס לשירות הקרבי חשיבות מכרעת בעיצוב דמותו כמנהל. "השירות הקרבי מכין אותך להתמודד עם קשיים, אתגרים, ופחדים אדירים", אמר בעבר, וטען שאלו כלים חיוניים להתמודדות עם "הפחדים והלחצים" של עולם ההייטק.

לאחר שחרורו עבד באינטל, שם למד "איך לעשות פרויקטים גדולים... בצורה נורא יסודית". רק אז, בשנת 1993, הקים את חברת "גלילאו טכנולוגיות". החברה, שפיתחה שבבים למערכות תקשורת, הונפקה בנאסד"ק ובשנת 2000 נמכרה לענקית השבבים מארוול תמורת סכום פנומנלי של 2.7 מיליארד דולר. ההקשר הכרונולוגי כאן קריטי: וולדמן ייסד את מלאנוקס ב-1999, עוד לפני שהושלם האקזיט של גלילאו. כלומר, הוא ניהל במקביל מכירת חברת ענק אחת, תוך כדי בניית חברת הענק הבאה. הצלחתה המסחררת של מלאנוקס לא הייתה אירוע מקרי, אלא הביצוע השני של נוסחה מנצחת.

2. החיים שאחרי האקזיט: אימפריית ההשקעות החדשה
מכירת מלאנוקס לאנבידיה תמורת כ-7 מיליארד דולר לא הייתה סוף פסוק. עזיבתו את החברה בנובמבר 2020 סימנה את תחילתו של פרק חדש ואינטנסיבי לא פחות. וולדמן הפך ממשקיע פסיבי למעצב אקטיבי של הדור הבא בטכנולוגיה. באמצעות חברת ההשקעות הפרטית שהקים, "וולדו הולדינגס", הוא מיישם אסטרטגיה מתוחכמת: זיהוי והשקעה ב"צנרת" החדשה של הכלכלה המודרנית.

במקום לרדוף אחר טרנדים, הוא משקיע בתשתיות קריטיות: הוא חבר בדירקטוריון של יוניקורן הסייבר Cato Networks המספק תשתית אבטחה לענן, ובדירקטוריון של יצרנית השבבים Pliops הבונה את תשתית האחסון למרכזי נתונים. בנוסף, זיהה את עולם הפינטק והשקיע בחברת Demandoo, המספקת מיקרו-ביטוח לעובדי כלכלת החלטורה (כמו שליחי Wolt), ובסטארט-אפ Hedgewiz. בדומה לאסטרטגיה במלאנוקס, שזיהתה את טכנולוגיית הקישוריות המהירה כחיונית לעתיד המחשוב, וולדמן בונה כעת פורטפוליו של חברות תשתית שיהיו חיוניות לעתיד הכלכלה הדיגיטלית.

3. איש של ניגודים: חזון הדו-קיום במבחן הדמים
בלב חייו הציבוריים של וולדמן ניצב קונפליקט עמוק בין אמונתו בדו-קיום לטרגדיה אישית בלתי נתפסת. במשך שנים, הוא היה חלוץ בהעסקת מאות מהנדסים פלסטינים במרכזי פיתוח בעזה, בשכם וברוואבי, מתוך תפיסת עולם ששיתוף פעולה כלכלי יגשר על השנאה.

ב-7 באוקטובר, תפיסת עולם זו התנפצה כאשר בתו, דניאל, ובן זוגה נעם, נרצחו על ידי מחבלי חמאס במסיבה ברעים. האירוע יצר פרדוקס אכזרי, אך וולדמן מסרב להתנצל על דרכו. "אני לא מצטער על זה בכלל. אני חושב שצריך להמשיך עם זה", אמר, אך לצד זאת מפגין ריאליזם מפוכח: "התקוות האלה נכזבו לצערי. ישראל תגן על עצמה". נראה כי האסון שינה את תפיסתו לגבי הדרך לשלום: אם בעבר האמין במודל של שלום שצומח "מלמטה" דרך הכלכלה, כעת הוא מתמקד בדרישה לשינוי הנהגה ומדיניות "מלמעלה", מתוך הבנה שללא אסטרטגיה לאומית, מאמצים בשטח נידונים לכישלון.

4. הרוקסטאר של ההייטק: חיים ללא פשרות
במקביל לדמותו כאיל הון, וולדמן מטפח פרסונה של "רוקסטאר" שאינו מציית למוסכמות. הוא ידוע בחיבתו לחיים הטובים, הכוללים סקי, שיט, צלילה ורכיבה על סוסים. היבט זה בא לידי ביטוי בולט במערכות היחסים המתוקשרות שלו, שעוררו עניין ציבורי רב, בעיקר בשל פערי הגילים.

הדיווחים האחרונים על מערכות יחסים עם בנות זוג הצעירות ממנו בעשרות שנים ממחישים דפוס ברור. ניתן לפרש זאת לא רק כהעדפה אישית, אלא כהרחבה של אישיותו העסקית. כפי שנלחם בקרנות גידור אקטיביסטיות שניסו להשתלט על מלאנוקס, כך הוא מתנהל בחייו האישיים – תוך התעלמות מציפיות קונבנציונליות וסובלנות גבוהה לביקורת. חייו הפרטיים אינם סתירה לחייו המקצועיים, אלא שיקוף ישיר שלהם: התעקשות לחיות לפי תנאיו שלו, ללא התנצלות.

5. האיש מאחורי המיליארדים: שורשים ופילנתרופיה
כדי להשלים את התמונה, יש להביט באדם שמאחורי הכותרות. וולדמן, שגדל בירושלים וגודל על ידי אם יחידנית, הוא "איש שבנה את עצמו" מהיסוד, ניגוד מוחלט לעושר העצום שיצר. לצד התחביבים עתירי האדרנלין, קיימת גם השקעה משמעותית ושקטה בחברה הישראלית.

הפילנתרופיה שלו מתמקדת בחינוך טכנולוגי. כבר לפני יותר מעשור, מלאנוקס בראשותו תרמה מאות אלפי שקלים לבתי ספר באזור יקנעם. הפילוסופיה שלו ברורה: "עתידה של ישראל תלוי בחינוך", ולתעשיית ההייטק יש חובה לתמוך בו. פרט נוסף החושף את אופיו הוא תפיסת עולמו החילונית הנחרצת. בראיון טלוויזיוני, כשנשאל על תפקידו של אלוהים בהחזרת החטופים, קטע את המראיינת ושאל: "מה קשור ה' לשחרור החטופים?". תגובה ישירה זו חושפת חשיבה לוגית, רציונלית של אדם שאינו מהסס להביע את עקרונותיו, בין אם בעסקים, בפוליטיקה או באמונה.

עוד ב-

המיליארדר אייל וולדמן מפסיק לשתוק: ''תהיה לי בעיה להישאר כאן''

לכתבה המלאה

עובדת בונוס:
כלי התחבורה הראשון שקנה איל וולדמן בחייו היה חמור (כי לא היה לו מספיק כסף לקנות סוס).