משה פייגלין מציין את יום הולדתו ה-64. לאורך עשרות שנות פעילות ציבורית, פייגלין בלט כדמות יוצאת דופן בנוף הישראלי - כזו שמצליחה לשלב בין תפיסת עולם ימנית-אמונית לבין ליברטריאניזם חריף ודרישה לחירות הפרט. לרגל יום הולדתו, אספנו חמש עובדות מאומתות לחלוטין על דרכו ופועלו:

קצין בחיל ההנדסה הקרבית
לפני שנכנס לתודעה הציבורית, פייגלין עשה שירות צבאי קרבי וממושך. הוא שירת כקצין בחיל ההנדסה הקרבית, הגיע לדרגת סרן ואף לחם במסגרת שירותו במלחמת לבנון הראשונה.

ההרשעה הציבורית בסעיף "המרדה"
בשנת 1993, בעקבות חתימת הסכמי אוסלו, הקים פייגלין יחד עם שמואל סקט את תנועת "זו ארצנו", שהובילה גל מחאה ופעולות מרי אזרחי בלתי אלים (כמו חסימות כבישים נרחבות). בעקבות סדרת המחאות, הועמד פייגלין לדין וב-1997 הורשע בסעיף נדיר בחוק העונשין הישראלי - המרדה. נגזרו עליו שישה חודשי מאסר, שהומרו בעבודות שירות.

סורב כניסה רשמית לבריטניה
בשנת 2008, בעת ששימש כראש חטיבת "מנהיגות יהודית" בליכוד, קיבל פייגלין מכתב רשמי משרת הפנים הבריטית דאז, ג'אקי סמית', שבו הודיעה לו כי כניסתו לתחומי הממלכה המאוחדת נאסרה. הנימוק החריג היה שנוכחותו אינה תורמת ל"טובת הכלל" בשל התבטאויותיו, מה שהפך אותו לאחד הפוליטיקאים הישראלים היחידים שהוטל עליהם איסור כניסה רשמי לבריטניה.

המחבר מאחורי "במקום שאין אנשים"
לצד פועלו הפוליטי, פייגלין הוא פובליציסט פורה שחיבר מספר ספרים המפרטים את הגיגיו ותפיסת עולמו המדינית והיהודית. בין ספריו הבולטים ניתן למצוא את "במקום שאין אנשים" (ספרו האוטוביוגרפי-אידאולוגי שיצא בסוף שנות ה-90 ועוסק בתקופת "זו ארצנו"), וכן את הספרים "קץ המדינה הדמוקרטית" ו"הזמן הכתום".

שינה את השיח הציבורי בנושא הקנאביס
כאשר הקים את מפלגת "זהות" ב-2015, פייגלין הפתיע רבים כשהציב את סוגיית הלגליזציה המלאה של קנאביס כאחד מדגלי הליבה של המפלגה. השילוב הייחודי בין זהות יהודית לאומית לבין חירות הפרט וכלכלה חופשית (ליברטריאניזם) הפך לסימן ההיכר שלו, והכניס את נושא הלגליזציה ללב השיח הפוליטי בישראל.