שיחת טלפון אנונימית, פוסט ברשתות החברתיות או פתק בתא השירותים: ענף התעופה העולמי מתמודד בשבועות האחרונים עם גל חסר תקדים של "טרור דיגיטלי" ואיומי סרק על מטעני חבלה במטוסי נוסעים. הדריכות הגבוהה סביב טיסות לישראל וממנה התעצמה בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי בסוף ספטמבר, שבו ניסה טייס המשנה להשתלט על המטוס ולרסקו בנתב"ג.

אירועי קיצון מסוג זה מייצרים גלי חקיינות, אך בתעופה האזרחית חל עיקרון ברזל: בבטיחות נוסעים לא לוקחים סיכונים. ברגע שמתקבל איום ממוקד על מטוס באוויר, שיקול הדעת מצטמצם והפרוטוקול מחייב נחיתה מיידית ביעד הראשון האפשרי.

בתוך ימים בודדים נרשמה שורה של נחיתות חירום: טיסת אוסטריאן איירליינס מנתב"ג לווינה שידרה אות מצוקה והוסטה לסופיה בליווי מטוסי קרב; מטוס דלתא שנחת מניו יורק פונה מנוסעיו בנתב"ג לצורך סריקות חבלה; טיסת וויז אייר מלונדון לסופיה הונחתה בבודפשט; ומטוס של חברת LOT הפולנית הוסט מנתיבו לוורשה ונחת בנמל התעופה מודלין. בכל המקרים התברר בדיעבד כי מדובר באזעקות שווא, אך המערכות נדרשו לפעול תחת תרחיש אמת מלא - החל משלילת חשד להחדרת מטען בידי עובדי קרקע ועד הקפצת כוחות ביטחון מיוחדים.

עבור חברות התעופה, המחיר הכלכלי של הסטת טיסה בודדת נע בין 100 אלף ל-250 אלף דולר למטוס צר-גוף, ויכול לחצות את חצי מיליון הדולרים במטוסים רחבי-גוף בטיסות ארוכות. החשבון כולל השלכת טונות של דלק סילוני באוויר (10-35 אלף דולר) כדי לעמוד במשקל הנחיתה המרבי, אגרות נמל חירומיות, ושימוש בצוותי חבלה וכלבנים. לכך מתווספת פקיעת שעות הפעילות של צוותי האוויר, המחייבת הטסת צוות חלופי, מימון מלונות והסעות למאות נוסעים שנאלצים להמתין, ושיבוש לוח הטיסות ברשת כולה.

העלויות מתגלגלות גם לקופת המדינות: הזנקת זוג מטוסי קרב (QRA) לליווי מטוס חשוד עולה למשלם המסים בין 15 אלף ל-35 אלף דולר לשעת טיסה, ומגיעה עד 80 אלף דולר למבצע בודד, לצד שיבושים תפעוליים וסגירת מסלולים בשדות התעופה הקולטים.

בסופו של דבר, חשבון המיליונים מאיים לחלחל ישירות לכיס הצרכן: ריבוי אירועי חירום גורר התייקרות של פוליסות ביטוח המלחמה והטרור שחברות התעופה נדרשות לרכוש - עלות קבועה המגולגלת ישירות לכרטיסי הטיסה.

עוד ב-

עד 14,000 דולר לנוסע: המחיר שחברות התעופה ישלמו על תרחיש מסוג זה

לכתבה המלאה

חברות התעופה, בפרט הלואו-קוסט הפועלות במרווחי רווח דקים, מטמיעות את מרווחי הסיכון התפעולי במחירי הבסיס של המושבים. בדיקות מוגברות והארכת זמני השהייה בקרקע מצמצמות את היצע הטיסות הכללי, פוגעות בנצילות המטוסים ומייקרות בעקיפין את חופשות הנוסעים.