אתה מגיע לביקור במקאן ורואה צוות קריאייטיב. אחרי חודש אתה רואה את אותו הצוות עובד באדלר. אחרי חצי שנה הם יתפטרו וההוא יעבוד בבאומן והאחר בזרמון. אותו הדבר עם תקציבאים, פלנרים וכולם. זה אותם אנשים בכל המשרדים בסבב מטורף. אז מה הטעם לבחור במשרד כזה או אחר? תישאר באותו המקום וכל אנשי הפרסום יעבדו עלייך. אופי של משרד? קו פרסומי? זה הכל תדמית. החומר הוא אותו החומר

באחת הסדנאות שנעשו במקאן, בזמנו,דיברו על חשיבות לוח התוצאות...אז הנה נרשם לו על הלוח עוד הפסד (צורם). לקוח נאמן של שנים החליט לעזוב. איפה הגר ברזילי? איפה גיא קמחי? בעצם איפה כל הצוות שטיפל במכללה. אה, הם כבר לא. אז עכשיו גם המכללה כבר לא. והקפטן של הספינה, ריצ'י? היועץ (הקוסם) ממקינזי? הוא ידבר איתנו על קריאטיב ויעלה סדרת פרסומות של מחזמרים. התובנה הבסיסית שהכל מתחיל ונגמר באנשים. עצוב ומצד שני גם משמח. חטא היוהרה אינו משתלם. ההימור שלי שזה ממש לא הסוף. מי הבא בתור? יס? לאומי?

אולי שיספרו לכם להם הם קיבלו את התקציב? למה לא היה מכרז? למה הם נפרדים מהבן תחומי אחרי כל כך הרבה שנים? קצת עיתונות חוקרת לא תזיק.... המעבר הזה מסריח למרחוק

מה זאת אומרת לא ברור איך הבינתחומי יגיבו? זה כמו שבנק הפועלים ובנק לאומי יעבדו עם אותו משרד פרסום. נשמע הגיוני?