כסף וצרכנות

יו"ר ועד עובדי צים במתקפה חריפה: העברת השליטה - סיכון אסטרטגי

לצד הפגיעה בביטחון ובספנות הישראלית, קיים גם חשש מפיטורים נרחבים. רבים מעובדי צים מועסקים בצפון, אזור שאינו משופע במקומות תעסוקה איכותיים, ובוודאי לא במשרות מקצועיות בתחום הספנות, הלוגיסטיקה והסחר הבינלאומי. פגיעה בעובדים תהיה גם פגיעה קשה בחיפה ובכלכלת הצפון | טור מיוחד על ההתנגדות להפרטת צים

מערכת ice | 22/6/2026 18:08 עקבו אחרינו בגוגל

אורן כספי יו"ר ועד עובדי צים (צילום אופיר שפיגל תקשורת)

בשבוע שעבר, ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, דנה במכירת צים והפרטת חברת הספנות, לאור הצעת הרכישה של חברת האפאג לויד (Hapag-Lloyd) הגרמנית בשווי כולל של 4.2 מיליארד דולר. בתחילת מאי בעלי המניות של החברה אישרו ברוב גורף של 97.36% את עסקת המיזוג עם חברת הספנות הגרמנית.

העסקה כוללת פיצול צים לשני חלקים: חלק גדול יעבור להאפאג לויד, וחלק קטן יישאר כ-"צים ישראל" עם מניית הזהב, ויוחזק בידי קרן ההשקעות הישראלית, פימי.

משרדי הביטחון והאוצר טרם גיבשו עמדה בנוגע לעסקה המוצעת עם החברה הגרמנית, אשר בחלק ממניותיה מחזיקים גורמים מקטר וסעודיה. משרדי התחבורה והכלכלה הביעו התנגדות לעסקה ובאיגוד קציני הים הזהירו מהעסקה: "המנכ"ל הנוכחי העמיד את כל 160 האוניות לטובת המדינה במלחמה, כעת רק 12 יישארו בחברה הישראלית". במהלך הדיון הציגו עובדי החברה חשש מתוכניות לפיטורי כ-30% מהם לאחר הרכישה.

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, בטור דעה מיוחד ל-ice על ההתנגדות להעברת השליטה בחברת הספנות והסכנות שיש בה.

האם ניתן לקטר ולסעודיה את צים? | יו"ר ועד עובדי צים אורן כספי

הדיון בוועדת הכספים של הכנסת חידד את מה שעובדי צים מתריעים מפניו כבר חודשים: מכירת החברה אינה עסקה עסקית רגילה. זו החלטה בעלת השלכות ישירות על הביטחון הלאומי, עצמאות התובלה הימית, שרשרת האספקה של ישראל, עתיד הספנות הישראלית ופרנסתם של כאלף עובדים.

צים היא חברת הספנות הגדולה בישראל ואחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. היא אינה רק חברה מסחרית שמובילה מכולות. היא תשתית אסטרטגית של מדינת ישראל, ובשעת חירום היא חלק מהיכולת של המדינה להמשיך לתפקד.

ישראל היא, הלכה למעשה, מדינת אי. מרבית הסחר שלה נעשה דרך הים, והיכולת לקבל מזון, חומרי גלם, ציוד רפואי, אמצעי לחימה וסחורות חיוניות תלויה בנתיבי השיט ובחברות שמוכנות להגיע לכאן גם בזמן משבר. לישראל אין גבולות יבשתיים פתוחים המאפשרים מסחר רציף, ולכן עצמאות ימית אינה מותרות אלא צורך לאומי בסיסי.

במשך השנתיים וחצי האחרונות של מלחמה ומתיחות ביטחונית, צים העמידה את צי החברה לטובת צורכי המדינה. אוניות החברה סייעו בהבאת ציוד חיוני, תחמושת, אנשי ביטחון, צוותים רפואיים ואזרחים שנתקעו מחוץ לישראל. כאשר חברות זרות צמצמו פעילות או נמנעו מהגעה לנמלי ישראל, צים המשיכה לפעול כחברה ישראלית המחויבת למדינה.

על פי המתווה המוצע, צים צפויה להתפצל. החלק המרכזי של החברה יעבור לידי האפאג לויד הגרמנית, בעוד שחלק קטן יישאר במסגרת שתיקרא "צים ישראל". מתוך צי של כ-160 אוניות, רק 12 צפויות להישאר בחברה הישראלית. זהו ישראבלוף שנועד לעמוד בדרישות הסף, להשאיר על הנייר חברה ישראלית ומניית זהב, אך בפועל להעביר את עיקר הפעילות, הצי והכוח המסחרי לידיים זרות. התוצאה תהיה אובדן שליטה והישארות ללא ריבונות ימית ממשית.

גם זהות בעלי המניות בחברה הרוכשת צריכה להדליק נורה אדומה. כרבע ממניות האפאג לויד מוחזקות בידי קרנות עושר של קטר וסעודיה, ולקרנות אלה יש גם נציגים בדירקטוריון. לא מדובר בהחזקה שולית, אלא בהשפעה ממשית בחברה שאמורה לשלוט בתשתית קריטית למדינת ישראל.

קטר אינה גורם ניטרלי מבחינת ישראל, וסעודיה אינה מקיימת עמה יחסים דיפלומטיים. בתקופה של איומים על נתיבי השיט, חרמות ומתיחות אזורית, העברת השליטה בצים לחברה שבה לגורמים אלה דריסת רגל משמעותית היא סיכון אסטרטגי שאסור למדינה לקחת. גם משרדי התחבורה והכלכלה הביעו התנגדות לעסקה, ויו"ר ועדת הכספים קבע כי מדובר בעסקה רעה למדינת ישראל.