כמו בכל שנה, שעון הקיץ מגיע כשעדיין קר, ושעון החורף יחזור כשעוד יהיה לנו חם. כבר שנים שהתירוץ על הזיזו את השעון לא מתקבל כי בעידן הדיגיטלי השעונים מכוונים את עצמם, חוץ מהשעון האנלוגי שנשאר בסלון לנוי, אותו תצטרכו להזיז ידנית. למרות זאת, הדיון המרכזי בשני המקרים האלה, לעולם חוזר, כמו שעון: פחות שעה או יותר שעה לישון?

אז בואו נעשה סדר: בהתאם לחוק קביעת הזמן, מדינת ישראל תעבור בלילה שבין חמישי (היום) לשישי (מחר) לשעון הקיץ, כך שהיממה כולה תתחיל מוקדם יותר. בחמישי בלילה, אור ליום שישי כ"ב באדר ב' התשפ"ב ה-25.3.2022, בשעה 02:00 יש להזיז את מחוגי השעון שעה אחת קדימה לשעה 03:00 ובכך ייכנס לתוקפו שעון הקיץ התשפ"ב - 2022.

למי שיתגעגע בזמן הזה לחושך, רישמו לכם: שעון הקיץ צפוי להסתיים במוצאי שבת, אור ליום ראשון ה' בחשון התשפ"ג 30.10.2022, בעוד שבעה חודשים מהזזת השעון הנוכחית.

ואם תהיתם לעצמכם למה אנחנו מזיזים שעונים ולא נותנים לשמש פשוט לזרוח ולשקוע, נסביר כי מדובר בצעד שמטרתו כלכלית וחברתית. ב-2013 יושמה רפורמת חילופי השעון האחרונה, לפיה בישראל מחליפים את השעון לקיץ ביום שישי האחרון של חודש מרץ, ומחזירים לשעון חורף ביום ראשון האחרון של אוקטובר. אגב, השינוי בחודש מרץ צמוד בדרך כלל ליום השיויון האביבי בו שני חצאיו של כדור הארץ מוארים במידה שווה, וזה בדוק הזמן שמתחילים להרגיש את התארכותן של שעות האור במהלך היממה, גם מכיוון השקיעה וגם מכיוון הזריחה.

הטענות להזזה של השעון טמונות במניעים כלכליים שמצביעים על תפוקה יותר טובה למשק, כששעות היום מסתיימות מאוחר בשעון שלנו, וכן חוסכות הוצאות על אנרגיה לתאורה. מדובר בחוק שמפעם לפעם יש נסיונות לערוך בו שינויים משמעותיים, בינתיים בארה"ב ובאירופה כבר החליטו לבטל את שעון החורף כך ששעון הקיץ יחול לאורך כל השנה, כאן בארץ נראה שעדיין נמשיך ל"הזיז שעונים".
 

עוד ב-

מתי עוברים לשעון קיץ? וכמה חיסכון זה מוסיף למשק?

לכתבה המלאה

ההערכה של התאחדות התעשיינים היא, ששעון קיץ מוסיף למשק כ-300 מיליון שקל בסך הכל. למרות היתרונות שלו, במדינת ישראל עדיין קיים שעון חורף. בעבר ניסו לקדם יוזמות למעבר תמידי לשעון קיץ אך הן לא הניבו תוצאות.

מספר מדינות בעולם אימצו את הרעיון הנ"ל של שעון קיץ תמידי, ורובן מדינות מתועשות. שעון הקיץ פחות מקובל במזרח הרחוק, וביפן הוא אינו נהוג כלל. שעון הקיץ אינו מקובל באזורים חקלאיים, שכן בהם ממילא שעות העבודה אינן קבועות, והעבודה החקלאית מתחילה סמוך ככל האפשר לזריחת השמש, בלא תלות בשעה הרשמית, והיא גם תלויה בעונות השנה.

שרת הפנים איילת שקד ניסתה השנה להקדים את המעבר לשעון הקיץ לתחילת חודש מרץ, אך בסופו של דבר יוזמתה לא יצאה לפועל עקב התנגדות רשות שדות התעופה, שטענו כי במועד המדובר עוד לא יהיו מוכנים לשינויים, וזה עשוי לגרום לכך שישראל לא תהיה מסונכרנת עם הארגון האירופי לבטיחות אווירית (יורו קונטרול), וייתכן שחברות התעופה יאבדו חלונות זמן (סלוטים) להמראות ונחיתות.