זה לא סוד שאשת התקשורת, עדן הראל עברה בעשור האחרון תהליך התחזקות משמעותי, שהרחיק אותה מאור הזרקורים החילוני אל עבר חיים של רוחניות, משפחתיות ודת. 

בפרק האחרון של הפודקאסט שלה, "דיבורים מגן עדן", היא מוכיחה שוב שהיא לא חוששת לשים את האמת על השולחן, גם כשהיא פחות נוצצת. בשיחה מרתקת עם ד"ר יהודה אלעד בן אלול, חשפה הראל את ההתמודדות היומיומית שלה עם אחת הרעות החולות של העידן המודרני: התמכרות לרשתות החברתיות ולזמן מסך.

"יש פה את הדיסוננס בין לרצות להיות יהודייה טובה בזמן הזה, ומצד שני יש את כל העולם המודרני ומה שיש לו להציע", פתחה הראל את הדיון. היא תיארה את הפער בין הרצון להיות "האמא הצדיקה שאופה חלות של שבת" ומתחברת לפשטות, לבין החיבור הבלתי פוסק לטכנולוגיה שמודדת לה צעדים ודופק בשעון החכם.

ככל שהשיחה העמיקה, הראל שיתפה בכנות נדירה על המאבק הספציפי שלה עם אפליקציית אינסטגרם. למרות שהיא נעזרת בפלטפורמה לעיתים קרובות כדי להעלות תכנים רוחניים במוצאי שבת, זמני השיא של הצפיות.

לדבריה, היא מודה שהגבולות מטשטשים ושהיא מודעת למנגנון שעובד עליה: "יש לי תירוץ של 'עכשיו זה הרגע שלי, בוא נעלה משהו טוב למען העולם'. אבל אני כבר לא נופלת בשטויות האלה, אני מזהה את זה וצוחקת על עצמי: 'תגידי שבא לך להיכנס לאינסטגרם, בואי לפחות אל תעבדי על עצמך, תהיי אמיתית'".

הראל המשיכה וסיפרה על הרגלים שלה בטלפון וברשתות החברתיות: "על אף שאני לא עוקבת אחרי אף אחד ויש לי אפס עוקבים (פרופילים אחריהם היא עוקבת), אם אני אגיד לך את הזמנים שאני באמת בפנים – אתה תגיד לי 'את לא נורמלית'. אני מרגישה שבשבילי יש פה התמכרות". הראל הוסיפה שהיא מתלבטת רבות בשאלת ההתנתקות המוחלטת: "אני אומרת לעצמי, אם הייתי יכולה למחוק את הכל? אז יש ימים שאני אומרת שעכשיו אני מוחקת, ויש ימים שאני אומרת שלא הייתי יכולה, כי זו המודרניות שכן תפסה אותי".

עוד ב-

עדן הראל בוידוי חשוף: "אני אף פעם לא מספיקה, קשה לי"

לכתבה המלאה

ד"ר בן אלול, שהתארח בפרק, חיזק את דבריה והדגיש כי המושג "התמכרות" שינה את פניו לחלוטין. "פעם התמכרות הייתה מונח קליני פסיכיאטרי מפחיד, בן אדם מזריק סמים או שותה אלכוהול. היום זה כולנו, אנחנו כולנו מכורים", הסביר. לדבריו, כולנו צרכנים של האוטומטיות הזו כי הנפש שלנו מחפשת חיבור ונחמה, ואנחנו פונים בטעות למסכים כדי לספק את הצורך הזה. הראל הסכימה וציינה שכאשר היא נמצאת פיזית עם ילדיה קל לה להתנתק, אך ברגעים שהם עסוקים בשלהם, היד נשלחת באופן כמעט אוטומטי אל המסך.